הייקו ביום
יום הולדת 4
בבידוד
ב 10.1.22 ציינתי 4 שנים שאני כותב הייקו ביום. אני מתמיד בזה כי הנפש החופשייה/אבודה שלי מאוד אוהבת טקסים שעושים לה סדר ונותנים לה מקום בעולם. אבל לכבוד יום ההולדת של הייקו ביום החלטתי לנסח עבורי ועבורכם תשובה יותר טובה לשאלה – למה אני כותב? מה הערך של לכתוב הייקו ביום? – בליווי שירים נבחרים כמובן.
זה המדיטציה שלי
מרווחים קבועים
בין הטיפות בכיור
שקט
הייקו במידה רבה נובע מהחוויה של שקט פנימי, של תשומת לב לרגע שהיא מעבר לכל המושגים והרעיונות. אבל במקום לחפש את החוויה הזו על ידי עצימת עיניים ונסיגה מהעולם, ההייקו מתבונן בעולם ובאופן שבו אנחנו חווים אותו וממשיגים אותו. השיר הזה לוקח את התפיסה המובנת מאליה של קצב והופך אותה על פיה כשהוא שם את השקט על רקע צליל הטיפות. הוא דוגמה נפלאה לאופן שבו התיאור של רגע חמקמק במילים, מחבר אותי לחוויה של הרגע שהיא מעבר למילים.
קרני השמש
חלקיק אחד של אבק
לאט לאט
ישנה אמת עמוקה המובעת בצירוף המילים הקלישאתי "כאן ועכשיו". כתיבה של הייקו היא לא פעם הגשמה של האמת הזו – החיים לא (רק) הולכים לקראת משהו, המטרה של מה שיש עכשיו היא לא (רק) משהו שיבוא אחר כך. בדברי הימים שלי יש יום שבו הדבר המשמעותי ביותר היה חלקיק אחד של אבק, וזה משהו שאני מאוד שמח וגאה בו.
זו הדרך שלי לעבד
שתי כוסות תה
המים שרתחו
נותרו בקומקום
השיר הזה הוא מתאר ערב זוגי שהסתיים בריב, ואני כל כך אוהב אותו שהיה שווה לריב רק בשביל לכתוב אותו. הניסיון לימד אותי שמתוך רגעים קשים יוצאים לא פעם שירים טובים – וזה מאוד עוזר ומקל עלי גם כשהם מתרחשים. הגישה הזנית של ההייקו שמבטלת את ההבחנות בין גבוה לנמוך, יפה ומכוער, רוחני וארצי באמת מאפשרת לי לראות (לפעמים בזמן אמת, לפעמים בדיעבד) שהעומק, היופי, האומנות באמת נמצאים בכל רגע.
דמות אדם
אפופה בלהבות
עומדת זקופה
למצוא את היופי והמשמעות ברגעים הדלים והקשים של החיים – זו אולי התכלית של תרגול רוחני. אבל הכתיבה היומיות מאפשרת לי גם לעבד את הרגעים המרגשים ואת חוויות השיא של חיי (כמו המידברן). הכתיבה של החוויה עוזרת לי להבין מה בעצם היה השיא של חווית השיא, מה היה לי משמעותי ומה אני רוצה לקחת הלאה (למשל את העוצמה האדירה שיש בלעמוד זקוף גם בלהבות).
זה היומן שלי
חצות
מתחילים שנה
בנשיקה
בקבצים שבהם אני כותב, מצטברים אחד אחרי השני הרגעים הדלים, הקשים ורגעי השיא של חיי וביחד הם יוצרים תיעוד של השנה שהייתה לי. תפיסת הזמן שלי מוגבלת לשבועיים בכל כיוון והעובדה שיש לי תיעוד מכל יום ואני יכול להגיד איך התחילה שנת 2021 וגם איך היא הסתיימה, היא לא פחות ממהפכה.
זה מוציא אותי מהבית
ערב חג המולד
נכנס לקבר ישו
בלי תור
כשהלכתי לשוק כריסמס בעיר העתיקה לא חשבתי שאני אמצא את עצמי בסיור מודרך בכנסיית הקבר, ובטח לא חשבתי על שאני אזכה לנס הטרגי של לראות אותה ריקה מצליינים. מה שכן ידעתי זה ש בטוח יצא מזה הייקו טוב. כשאני מתלבט אם ללכת לאיפשהו או לעשות משהו – המחשבה הזו לא פעם מטה את הכף.
זה שומר על קשר
בית הקפה
מלא חברים שלי
מתי זה קרה
פעם שמעתי מורה למדיטציה שאמר שדקה היא רגע עם ידיות. גם הייקו הוא רגע עם ידיות, אבל אלו ידיות שמאפשרות לא רק לאחוז ברגע, אלא גם לרומם אותו ולשתף אותו. ככה ההייקו מאפשר לי לשמור על קשר קבוע עם הרבה מאוד אנשים. חברים מהעבר, אנשים שפגשתי לרגע והיה בינינו קליק, וגם אנשים שמעולם לא פגשתי אבל אוהבים שירה והייקו. כל מיני אנשים קוראים את השירים שלי ומדי פעם כותבים לי תגובות או שירי הייקו משל עצמם (או, כמו בשיר, אפילו מגיעים להשקה של הספר שלי)
אז תודה על זה – אתם מוזמנים לעשות את זה תמיד – זה משמח אותי מאוד.
אם סיימתם לקרוא את הפוסט הזה ואמרתם – "וואלה – אני גם רוצה!" – אז התחלתי לאחרונה ללוות תהליכי כתיבה של הייקו ביום בוואטסאפ. אפשר לקרוא על זה עוד – כאן