על שלט חוצות
לבן על גבי שחור
מבצע מטורף
Black Friday – יום שישי השחור
אם לא הייתם יודעים והייתם צרכים לנחש מה קורה ביום הזה, מה הייתם אומרים? ואם היו אומרים לכם שאנשים בכל העולם משתגעים, שקורים דברים מטורפים, מה הייתם מדמיינים? אני מדמיין אסון נוראי, טבח המוני, או אנשים קופצים מהגג.
כמות הפרסומות שראיתי, המיילים וההודעות שקיבלתי, שבהם חברת הצריכה מתחננת שאני אקנה דברים שאין לי צורך בהם במחירי רצפה הייתה מוגזמת לחלוטין. זה הזכיר רעיון של מרקס שמדינות קפיטליסטיות נכנסות פעם בכמה זמן לפסיכוזה ויוצאות למלחמה רק בשביל להשמיד עודפי תוצרת כך שיווצר מחסור שימשיך את הייצור.
תהיתי האם עכשיו כשמלחמות פחות באופנה, אז השוק נכנס לפסיכוזה, וזורק את עודפי הייצור על הצרכנים תוך שיווק אגרסיבי שמכניס אותם לפסיכוזה של קניות. יותר מהסבר מה שאני רוצה להגיד זה שיש לי תחושה שמשהו רע קורה ביום הזה. בעיני אם יש משהו מטורף במבצעים זה כמות הזמן והאנרגייה שאנחנו כתרבות מבזבזים בשביל לחסוך מאות, עשרות ולפעמים פשוט שקלים בודדים, סכומים שאין להם משמעות אמיתית בחיים של רובנו.
בדואר נכנס
עשרות מבצעי Black Friday
שלא נקראו
מחשבות על צרכנות
שלא תחשבו שאני בז לתרבות הצריכה. אני ממש מושקע בפרויקט של להמיר כסף באושר. אבל דווקא בשביל למקסים את האושר שאני מפיק מכסף אני לרוב מעדיף לקנות דברים במחיר מלא*. למה? משתי סיבות.
הראשונה היא שככה אני מבהיר לעצמי שאני לא קונה דברים חסרי משמעות, או מתפשר על מה שחשוב לי, משיקולים חיצוניים של "הזדמנות". אני קונה שמצאתי משהו שאני משמעותי שאני רוצה. השנייה היא שככה אני תומך, ומוכיר תודה לאנשים ולחברות שמייצרים ומאפשרים את הקיום בשוק של הדברים המשמעותיים שאני רוצה. ואם זה לא משמעותי אז אני לא רוצה את זה לא במבצע ולא בחינם. (נכון, זה קצת פשטני ובין השחור לבן הזה יש הרבה אפור וחוסר וודאות אבל כעקרון מנחה זה משרת אותי היטב).
*כוכבית
אם חשוב לכם לדייק את העקרון של לקנות במחיר מלא…
יש הרבה דברים שאני יודע שתהיה להם משמעות בחיים שלי אבל המחיר שלהם נראה לי מופרך ביחס לתועלת שלהם (לדוגמה -happy socks, או מכונית חדשה). הם נכנסים או לרשימת המתנות שבהזדמנות המתאימה אני מפרגן לעצמי / מבקש (תודה אבא ואמא על הגרביים!), או לרשימת הדברים שאני מסתדר נפלא בלעדיהם (תודה לטויוטה 2003 שנוסעת נהדר מנקודה A לנקודה B).
