fbpx

תגית: עין כרם

חולף במהירות – שירי שקדיות

מאחר
חולף במהירות
על פני שקדיה

כמו בכל שנה בעין כרם הטבע עורך מופיע זיקוקים בהילוך איטי. עצי השקד הרבים מתכסים לבן, שנושר לאדמה. רגע אחרי שהלבן הזה נעלם מהעצים ורגע לפני שהוא נעלם מהרצפה, הנה כמה שירי הייקו שפרחו אצלי בהשראת הגרסה הישראלית של פריחת הדובדבן.

השיר למעלה שם במרכז את הארעיות של הפריחה, את הבקשה שלה לעצור, להתעכב וליהנות מהיופי כל עוד הוא ישנו. בקריאה ראשונה השיר מציג חוויה של פספוס ושל החמצה – דרישות החיים לא מאפשרות את הפנאי שמבקשת השקדיה.

אך בקריאה שנייה אפשר לקרוא בהייקו גם את ההיפך. חלפתי על פני השקדיה רק לרגע, אבל ברגע הזה הייתי איתה, וזה היה מספיק יפה בשביל שיר. ברגע הקצר היה אולי פחות יופי אסתטי אבל היה בו יופי פואטי שלא היה בהרבה שקדיות אחרות שעליהן כן התעכבתי.

חניון תחתון
בא איתי לעבודה
פרח שקד

לא רק אני התעכבתי על השקדיות – ישנן גם שקדיות שהתעכבו עלי.

אישה צעירה
חולפת תחת שקדיה
פרחיה נושרים

ברגע הזה חוויתי משהו יפה ועצוב של היופי החולף של השקדיה וגם של האישה. אבל מישהי שקראה את השיר אמרה לי שהיא דווקא רואה בו מחזוריות נשית של קמילה ופריחה. זה חידד לי כמה כוח יש בתיאור הפשוט של הרגע שאין בו  דעה, עמדה או רעיון. כשאני מפנה את עצמי מהשיר אני מאפשר לקוראים למזוג את עצמם לתוכו ולמצוא בו יופי שאני בעצמי לא רואה.

פרחי שקד
נופלים על המדרגות
שנוקו אתמול

היופי של הפגום, והלא מושלם נקרא ביפנית ואבי-סאבי.
אם אתם לא מכירים (וגם אם כן) – מוזמנים לראות סרטון קצר על ההיסטוריה של המושג וגם קצת על הקשר שלו לשירי הייקו.

במיוחד רלוונטי לשיר הוא  הסיפור על אמן טקס התה ריוקו בדקה 4:26.

סלון קטן / רגעי קורונה

ברק השמים
על רחבה שוממה
אולם אירועים

חוזר הביתה
עם עגלת שוק מלאה
רחובות ריקים

נעלי בית
נינוח על הספה
שיחת עבודה

בסלון קטן
ליד שולחן האוכל
כיסא משרדי

וואטסאפ של הגן
הזמנה ליום הולדת
קישור ל ZOOM

בשיחת ה ZOOM
הגננת מדברת
ילדים על mute

רצפת החדר
מכוסה צעצועים
סוף יום עבודה

שבת בעין כרם
כל המסעדות סגורות
רקפות פורחות

הייקו ביום – פעם ביום

למעט אחד אחד את כל השירים האלו העליתי כסטורי לאינטגרם בליווי תמונה מתאימה. אז אם אתם זורמים באינטסה אתם מוזמנים להיכנס ולראות – את ההייליטס. אבל אם אתם לא…

אני רוצה להזמין אתכם להצטרף לקבוצה בוואטספ שב אני אשתף את השירים עם התמונות – בתקווה שזה יהיה הייקו ביום.  נראה לי שהתקופה הזו דורשת השראה במנות תכופות יותר.

אם זה מתאים לכם – מוזמנים להצטרף כאן >>
(זו רשימת תפוצה – אז אין בה חפירות – רק השירים, לכל היותר אחד ביום).

עלי שלכת

שוכבים תחת עץ
עלי שלכת נופלים
על מבטנו

עלי שלכת
נופלים דרך ענפים
קול תיפוף עדין

בצד הכביש

בטיול עם צ׳יפ
בצד הכביש על העץ
תאנים בשלות

צ'יפ זו הכלבה שלי. הטיול איתה זו השגרה שלי.

הכביש הוא המסלול הכבוש על ידי התרבות, זה שמאפס והופך את המרחב לתווך אחיד, לדרך חסרת אופי שבין שתי נקודות.

לגור בעין כרם.

איזה ברכה.

ואם כבר פירות וקיץ – שיר בונוס – מחווה לשיקי

עלים ירוקים
ופירות שהשחירו
שסק בקיץ

השיר הזה הוא מחווה להייקו קטן ועדין של משורר ענק שפרשות מקסימה שלו פורסמה לא מזמן בבלוג של ירח חסר

בְּלֹא פֶּרַח
בְּלֹא פְּרִי
עֵץ שֶׁסֶק בַּסְּתָו

השיר של מסאוקה שיקי, מיפנית איתן בולוקן, מתוך הספר "שני סתווים" (שעליו המלצתי בחום בעבר) בהוצאת ירח חסר, 2019


מלקט תותים

טיול בשכונה
שוכב באמצע הכביש
תות לבן מתוק

טיפות אדומות
זולגות במורד היד
עסיס תות שאמי

ליל קיץ קריר
לאורו של פנס ראש
מלקט תותים

אופטימיות קיומית

יש כמה דברים בעולם שעושים אותי אופטימי ברמה קיומית ואחד מהם זה עצי פרי (מהאחרים הם דשן ומטוסי ג'מבו…. אבל זה לזמן אחר). מדהים אותי לחשוב על השפע המתוק הזה שפשוט מופיע ומבקש מאיתנו רק להושיט יד לקטוף ולפעמים, כמו בשיר הראשון, אפילו זה לא.

לשמחתי הרבה אני גר בשכונה שופעת עצי פרי (שקד, שסק, תות ועוד) חלקם בשטחים פרטיים (כמו בחצר שלנו) אבל רבים בשטחים ציבוריים. אין שמח ממני להיענות לקריאה שלהם במשך כמה שבועות בשנה. אגב כל אחד מהשירים נכתב על עץ אחר.

מילה של פרשנות

זוכרים את השאלות האלה בפסיכומטרי שצריך לזהות את יחסים בין זוגות של אובייקטים ומה הזוג יוצא דופן. נגיד:

כפפה : יד
מכסה : סיר
שנ"ץ : משרד open space

יש שירי היקו שבהם אלמנטים שונים מאוד מקיימים מערכות יחסים דומה ביניהם. למשל על השיר האחרון אני חושב ככה:

לילה קריר : קיץ
ליקוט תותים : פנס ראש (כביטוי של הטכנולוגיה ובכלל של שליטת האדם בטבע)

ענף שקדיה

ענף שקדיה
בידי התיירים
נרטב בגשם

הגשם לא שופט ויורד שווה בשווה על השקדיות והענפים שנותקו מהן. אבל רק את השקדיות הוא יזין אחרי שיפלו כל הפרחים…

והפעם בונוס 

שיר ראשון שכתב שחר, שכזכור הוא בן ארבע וחצי, בתגובה לשיר שלי – שבגרסת המקור התייחס לשבת בבוסתן ולא לגשם!

הלכנו לבוסתן
ליד התיירים
יורד גשם

Powered by WordPress & Theme by Anders Norén