fbpx

תגית: חופשה

ספרד 4 – גלידה בוטיק – שירי צרכנות

מסעדה הודית
בדיוק כמו בדלהי
מלצר מנפאל

היינו במסעדה הודית מעולה – וניסינו להרשים את המלצר ולהגיד לו בהינדי כמה אנחנו אוהבים את הודו (מה רא בהארט בהוט פאסן קרטא האי). אבל גילנו שהמלצר הוא מהגר עבודה מנפאל – בדיוק כמו שקרה לנו במסעדה בדלהי בתחילת הטיול שלנו בהודו לפני שנים. אז שלפנו את מיטב הביטויים שלמדנו ממנו- אקדאם מיטו צ'א! (טעים מאוד) והאהוב עלינו -נפאלי, אלי אלי אוונצ'ה (אנחנו מדברים קצת נאפלי. מילולית: נפאלי לאט לאט זה בא אלי)

מסעדת טאפאס
ראשו שמוט על הבר
ילד עייף

גלידה בוטיק
מעל מכלים סגורים
ההסברים 

מנגו מהודו, וחלב מההרים – גלידה איכותית באמת מוכרים באמצעות סיפורים, ולא בוויטרינות צבעוניות.

יוניקלו
קונה את המכנסיים
איתם נכנסתי

אחרי ארבע שנים של שימוש אינטנסיבי הגיע הזמן לכמה זוגות חדשים.

בבית המלון
עגלת שירות מעלה
ריח של נקי

ספרד 2 – הבית המושלם – גאודי

שמלה צבעונית
מרגישה בבית ליד
פסיפס של גאודי

ששת הימים שלנו בברצלונה גרמו לי לחשוב הרבה מאוד על גאודי והאדריכלות יוצאת הדופן שלו. גם אני לא הכרתי לפני שהיינו – אז הוספתי לינקים לוויקיפדיה לאתרים השונים – מספיק להיכנס ולרפרף על התמונות בשביל להבין מה העניין.

השיר על השמלה יכול להישמע מעט דימויי מהרגיל אבל הוא מתאר רגע אמיתי בפארק גואל שבו ראיתי מישהי עם שמלה ולרגע חשבתי שהיא קשורה איכשהו לעיצוב המרחב – כאילו היא עוצבה בהשראת אחד הפסיפסים. אבל אז הבנתי שזו סתם שמלה צבעונית ושאין לה שום קשר לגאודי. אז תהיתי אם אולי יש קשר יותר עמוק, וחשבתי כמה  העיצוב של גאודי הוא נשי – כלומר מתכתב עם הסטריאוטיפ הנשי – הקווים העגולים, הצבעוניות והחיבור העמוק לטבע שבעיני הוא תמצית הסטריאוטיפ הנשי. זה גם גרם לי לחשוב על כמה כל שאר המרחב העירוני של  קווים הישרים של מתכת בטון וזכוכית הוא גברי  – כלומר מתכתב עם הסטריאוטיפ הגברי של שליטה והתגברות על הטבע.

קאסה באליו
בבית המושלם
לא גר אף אחד

פארק גואל
בכניסה למרפסת 
תור של תיירים

בסיור שעשינו בקאסה באליו למדתי שאחד העקרונות המנחים של גאודי הוא שהיופי של העיצוב עולה מתוך הפרקטיות והשימושיות שלו. הטרגדיה הכי גדולה של גאודי בעיני הוא שהיופי המדהים של העיצובים שלו הפך אותם ללגמרי לא פונקציונאליים. במיוחד זה צורם בפארק גואל שתוכנן בהמון מחשבה לשרת את העיר ברצלונה – והוא כל כך עמוס בתיירים שספק אם תושביה באים אליו – אפילו שהכניסה עבורם היא חינם.

קאסה באליו
בניין מגורים ליד 
חלון פתוח

גבר יהודי
בסגרדה פמיליה
מוריד את הכובע

היוצא מן הכלל הזה הוא מפעל חייו של גאודי, כנסיית המשפחה הקדושה, שמתנשאת גבוה מעל המוני התיירים הפוקדים אותה. כמו כנסייה טובה, החלל העצום והיפיפה גורם לך להרגיש קטן. להיות בתוך קהל גדול של זרים מכל העולם מוסיף לחוויה הזו ולא גורע ממנה. באמת שהחלל של הכנסייה ומשחקי האור בפסיפסים הם מדהימים, אבל אני עדיין מעדיף לפנות לאלוהים בבית צנוע מוקף בחברי הקהילה שלי.

שער כנסייה
על הראש של ישו
חרא של יונים

אחרי הביקור
בסגרדה פמיליה
כואב הצוואר

ככה זה כשמסתכלים למטה – בדיוק במרכז הצלב שיוצרת הכנסייה

ספרד 1 – חופשה בחו"ל

יום לפני הטיסה
התוקף של הדרכון
לפני שנתיים

הוצאנו דרכונים באותו היום אבל דרכונים של מבוגרים תקפים ל 10 שנים ושל ילדים ל 5. 
זה הגיוני. הרגשנו מטומטמים. זה הסתדר.

שקית נפתחת
עולה ברפרוף כנפיים
עש במטוס

ברצלונה
פאנקיסט עם כלב גדול
מרים צואתו

אירופה זו באמת תרבות אחרת



עיר זרה
ריחות חדשים מבין
טיפות הגשם

חופשה בחו"ל
אבא ובן משחקים
בבקבוק ריק

בסוף בשביל מה נוסעים אם לא בשביל לשחק ביחד בבקבוק ריק???

בין צוקי מדרבר

בין צוקי מדבר
צלילי חליל ברוח
פעימות הלב

את סוף השבוע (שעבר…) אני ונטע בילינו בבקתת בוץ מקסימה עם נוף להרי הערבה במתחם הצימרים המדהים מדברא (תזמינו מקום מראש…). השקט, המרחב והצוקים עודדו הרבה כתיבה. אז עם קצת פחות פירושים – הנה כמה רגעים מהדרך, מהבקתה והאמבטיה המחוממת תחת כיפת השמים, מהצוקים והפרידה מכל הטוב הזה….

רכבת משא
חוצה שדות צהובים
עד קצה האופק

שיח מדברי
מתגלגל לאט ברוח
בכביש המהיר

רוח מדברית
רעש עלי הסוכה
השיער שלך

רגליים שלובות
דומם בקצה המצוק
סלע שבור

חסרת מנוחה
השתקפות הירח
במי האמבט

לילה בצימר
טרטור המקרר פסק
נשימותייך

הרחק באופק
שלג על הרי אדום
מבט אחרון

5 תמונות ממגדל אייפל

קורות מתכת
מאלף שמונה מאות
גבוהות מעלי

רשתות דקות
של גדר אלומיניום
סביב מגדל אייפל

על האדמה
שמתחת לאייפל
תור של תיירים

כמו שאפשר לקרוא בין הקורות הייתי בפריז. בתוך כל הקינוחים המעולים, ומשחקי הטאקי של החופשה המשפחתית המגדל המפורסם פרט לי על המיתר בלב השמור לתרבות ויקטוריאנית או יותר נכון ל Steampunk (שזה סגנון אומנותי/אופנתי המבוסס על האופן שבו ויקטוריאניים דימינו את העתיד. תבקשו מגוגל להראות לכם תמונות – לא תצטערו).

הגדרות שסביב המגדל והמסחור הבוטה והבלתי נמנע שלו קצת עצבים, אבל לשכב על הגב ולראותו אותו מתנשא גבוהה מעלי זו בהחלט חוויה עוצמתית  שאני אזכור.

אבל הבטחת 5 תמונות…

השתיים הנוספות הן תמונות אמתיות ולא שירים – הראשנה מאוסף צילומי הזבל שלי ואת השנייה שחר צילם והיא גאונית.

נוחתים בברלין


נוחתים בברלין
בשלושים מעלות חום
בחלון גשם

אז סיבה אחת לטוס לברלין היא שבברלין קר באוגוסט. לפחות אמור להיות. נחתנו לילה בו נשבר החום של היום הכי חם בשנה – 37 מעלות! למחרת היה 34 מעלות אבל אחר כך זה נהיה קצת יותר סביר ולפעמים כמעט קריר.

סאבלט בדירה
השירותים בגודל
הסלון שלי

הדירה בה ישנו בשבוע הראשון הייתה מעוצבת בצורה מגניבה ביותר – עם מדפים עמוסים בספרים ובובות וקירות עמוסים בתמונות וכל מיני חפצי אומנות שונים. אם היינו מנסים לשים חמישית מזה בתוך הבית שלנו זה היה נראה כמו באלגן – אבל הגדול העצום של הדירה שמאפשר גם קירות חשופים, וחלונות גדולים הפך את כל העומס הזה לנינוח ולכן מגניב. והעיקרון הזה נכון על ברלין בכלל כעיר….

חלל תצוגה
של קטרים דוממים
אבא בוא תראה

סיבה נוספת לבוא דווקא לברלין היא שבאי יווני אין ארבעה סוגים שונים של רכבות ואין מוזיאוניים שמציגים קטרים בגדול מלא מ 1860 ועד היום. אולי זה לא נשמע לכם כמו סיבה טובה אבל לשחר זאת סיבה מדהימה.

ילדים רצים
סביב קטר במוזיאון
תבליט צלב קרס

כמובן שהאירוניה של לקחת ילד ישראלי להתלהב מרכבות בגרמניה לא נעלמה מעינינו…. ואף על פי כן.

מסעדה סינית
מראה לשחר צ'ופ סטיקס
ברחוב קרב סייף

החופשה הזו הייתה בראש ובראשנה משפחתית ובילינו המון זמן עם שחר שהיה ברובו הגדול מקסים – אבל דרש הרבה הקשבה ויצירתיות

שיחה עם שחר
ילדים זה קשה כי
אין להם קופסא

לקראת סוף הטיול דיברנו איתו על למה הבאנו אותו רק אחרי הרבה שנים שהיינו ביחד… שאלתי אותו מה הוא חושב שהצעצועים שלו עושים עכשיו בבית – והוא אמר לי שהם נחים בקופסא שלהם…

חולקים curry-wurst
לשחר נקניקיה
לי קטשופ קארי

החופשה הזאת בשבילי הייתה כמו קטשופ קארי בלי הנקניקייה, מהנה, מגניבה ומעניינת, יותר מאשר ממלאת בכוחות.

כל היום סיבוב
בין חנויות מעצבים
קונים בקניון

ברלין היא עיר עולם…. יש בה כל כמעט כל מה אפשר לדמיין או לרצות. ולא פעם שאלתי את עצמי מה אני רוצה מהעיר הזאת… ואת האמת ידעתי מהרגע הראשון אבל לקח לי זמן להודות בה. כשטסתי הכרזתי שאני הולך להחליף את המלתחה שלי, וזה באמת מה שהיה בא לי. לנצל את המגניבות של העיר, את השוק האירופאי, ואת הזמן שיש בשביל לקנות בגדים שאין בארץ. אמרתי ועשיתי. גם אם יותר ברשתות מגניבות מאשר בחנויות מעצבים. אחרי הנסיעה הזו אני מוציא מהארון שלי את כמעט את כל החולצות החלקות בצבעי אפור בהיר עד כחול כהה – הזדעזעתי לגלות כמה יש מהן, וגם כמה אחרות, צבעוניות יותר, תפסו את מקומן – אולי קצת הגזמתי.

גלגלי המטוס
נפגשים באדמה
מחיאות כפיים

רק מדינה של יהודים יכולה להמציא טקס הודיה ופריקת מתח קולקטיבית אחרי הרגע הקצת מלחיץ הזה של המעבר בין שמים וארץ 

חוזר מחופשה
נוסע לעבודה
אחרי צהריים

Powered by WordPress & Theme by Anders Norén