תחנת נתב"ג
הרכבת ממשיכה
ביחד איתי
—
הרכבת בין
ירושלים ותל אביב
עוברת בנתב"ג
תחנת נתב"ג
הרכבת ממשיכה
ביחד איתי
—
הרכבת בין
ירושלים ותל אביב
עוברת בנתב"ג
בין צוקי מדבר
צלילי חליל ברוח
פעימות הלב
את סוף השבוע (שעבר…) אני ונטע בילינו בבקתת בוץ מקסימה עם נוף להרי הערבה במתחם הצימרים המדהים מדברא (תזמינו מקום מראש…). השקט, המרחב והצוקים עודדו הרבה כתיבה. אז עם קצת פחות פירושים – הנה כמה רגעים מהדרך, מהבקתה והאמבטיה המחוממת תחת כיפת השמים, מהצוקים והפרידה מכל הטוב הזה….
רכבת משא
חוצה שדות צהובים
עד קצה האופק
—
שיח מדברי
מתגלגל לאט ברוח
בכביש המהיר
—
רוח מדברית
רעש עלי הסוכה
השיער שלך
—
רגליים שלובות
דומם בקצה המצוק
סלע שבור
—
חסרת מנוחה
השתקפות הירח
במי האמבט
—
לילה בצימר
טרטור המקרר פסק
נשימותייך
—
הרחק באופק
שלג על הרי אדום
מבט אחרון
בחולצות זהות
שני זרים ברכבת
כיף גבוה
צפירה ארוכה
הרכבת עומדת
אמצע הצומת
נמלה קטנה
על פינת קרקר שבורה
רציף רכבת
השיר הזה נכתב בזמן ששמעתי מפגש לכבוד הוצאתו בעברית של ספר עם מבחר משיריו של מסאוקה שיקי, אחד מעמודי התווך של ההייקו שחי במאה ה 19…
השיר הבא נכתב מיד אחרי שכתבתי את השיר הראשון:
עצה של שיקי
תכתוב על מה שסביבך
שיר על הרצפה
יש מלא מה לספר על שיקי… שהוא הילד הרע של עולם ההייקו, שיוצא נגד ההערצה העיוורת של באשו ומשלב בשירים שלו גם זיכרונות, רגשות ותחושות… אבל מה שבא לי לספר זה דווקא שבמשך שנים ארוכות לפני מותו הוא היה חולה בשחפת, וכתב שירים רבים מאוד במיטת חוליו ועליה. הם מקסימים ונוגים כמו זה:
חורף
ואני חולה השנה
אלף ספרים ישנים
בזמן האחרון אני קצת מזדהה איתו… אני בהרפתקה של מחלה שהתדרדרה מאלרגיה לאסתמה לדלקת ריאות… אז לסיום שיר נוסף לכבוד השחפת של שיקי, המחלה שלי והמרענן הרשמי של הקיץ שלנו – בלנדר נינג'ה:
מיכל של בלנדר
נוזל ירקרק צמיג
נייר טואלט
הנה שיר פשוט מעולה שלו עם הסבר מפורט על למה הוא מעולה >>
אחד הניתוחים היפים של הייקו שקראתי
והנה הספר המתורגם שלו >>
יש בו מלא צדפות ובתוך אלו שאני מצליח לפתוח יש פנינים
והנה ההקלטה של ערב ההשקה של הספר >>
השיר עם הפעמון… וואו – איזה פירוש מדהים!
Powered by WordPress & Theme by Anders Norén