שקט באוטו
כל הדרך חזרה
מהספרייה
תגית: ספרים
בסוף ערב ההשקה של "פתאום כוכבים" הזמנו (אני ואילנה, שעיצבה את הספר מדהים, וגם הנחתה את הערב בצורה נפלאה) את הקהל לכתוב שירי הייקו משלהם בהשראת המפגש. – יצאו המון פנינים ואני מצרף כמה מהן – ולמקרה שראיתם את זה כבר בפייסבוק או בוואטסאפ – אז כאן אני גם אוסיף כמה שירים שלי מהערב.
הטייק שלי
חברים שלי
ממלאים את הקפה
מתי זה קרה
—
עושים לה כבוד
הצרימה במיקרופון
בערב הייקו
(כשזה קרה הבטחתי על זה שיר – אז שלא תגידו שאני לא מקיים הבטחות)
—
פרידה חפוזה
אנשים שרציתי
לדרוש בשלום
—
משחרר מתח
שלוק ראשון מהיין
בסוף הערב
ואם לא ראיתם – אז ככה זה נראה בערך:
תודה לכל מי שהגיעו. שימחתם וריגשתם אותי מאוד.
פזורים על הרצפה
כל ספרי הלימוד של
שנה הבאה
החופש הולך ומסתיים, השנה החדשה כבר באופק. השיר הזה הוא רגע מעבר, רגע שהוא גם וגם.
הספרים של בית הספר לא מסודרים יפה בתיק, או בשקית. מישהו הוציא אותם, הזיז אותם, אולי פתח אותם – אבל באווירה של חופש והיעדר מסגרת – השאיר אותם פזורים, ולא על השולחן.
בשיר יש סקרנות גדולה כלפי הספרים, אבל גם זניחה שלהם.
האם יהיה ניתן לשמור אותה כאשר כל הספרים יהיו מסודרים בתיק ויפתחו מעל שולחן בזמנים קבועים?
לו יהי
מוקדש באהבה לשחר המתוק ולכל חבריו וחברותיו שתכף עולים לכיתה ב'
ולשירי המורה הנפלאה שלהם
זרוקים על הרצפה
כל ספרי הלימוד של
שנה הבאה
בוכים ביחד
בפרק האחרון
קורא וגיבור
—
בספר הריפוי של שופנהאוור, של ארווין יאלום יש שתיים וחצי דמויות ראשיות: מטפל שכולו חמלה וקשר שמתמודד עם מותו הקרב, מטופל שכולו פילוסופיה ושכל, שעיצב את חייו בהשראתו של הפילוסוף הפסימי והמיזנתרופ ארתור שופנהאוור – כשברקע סיפור חייו של שופנהאוור עצמו.
תוך כדי קריאה מצאתי את עצמי מזדהה עמוקות עם כולם ומי שמכיר את הספר יודע כמה חושפנית האמירה הזו…
יותר מסיפור אנושי אמין, זה ספר על היחסים המורכבים בין שכל ורגש – וככזה הוא ממש מעולה* – מעניין, מלמד, וגם מרגש!
*כמו את כל הספרים שאני "קורא" שמעתי אותו באנגלית ב audible…. לא יודע להגיד שום דבר על איכות התרגום