fbpx

תגית: משוררים גדולים

בצד הכביש

בטיול עם צ׳יפ
בצד הכביש על העץ
תאנים בשלות

צ'יפ זו הכלבה שלי. הטיול איתה זו השגרה שלי.

הכביש הוא המסלול הכבוש על ידי התרבות, זה שמאפס והופך את המרחב לתווך אחיד, לדרך חסרת אופי שבין שתי נקודות.

לגור בעין כרם.

איזה ברכה.

ואם כבר פירות וקיץ – שיר בונוס – מחווה לשיקי

עלים ירוקים
ופירות שהשחירו
שסק בקיץ

השיר הזה הוא מחווה להייקו קטן ועדין של משורר ענק שפרשות מקסימה שלו פורסמה לא מזמן בבלוג של ירח חסר

בְּלֹא פֶּרַח
בְּלֹא פְּרִי
עֵץ שֶׁסֶק בַּסְּתָו

השיר של מסאוקה שיקי, מיפנית איתן בולוקן, מתוך הספר "שני סתווים" (שעליו המלצתי בחום בעבר) בהוצאת ירח חסר, 2019


שיר על הרצפה

נמלה קטנה
על פינת קרקר שבורה
רציף רכבת

השיר הזה נכתב בזמן ששמעתי מפגש לכבוד הוצאתו בעברית של ספר עם מבחר משיריו של מסאוקה שיקי, אחד מעמודי התווך של ההייקו שחי במאה ה 19…

השיר הבא נכתב מיד אחרי שכתבתי את השיר הראשון:

עצה של שיקי
תכתוב על מה שסביבך
שיר על הרצפה

קצת על שיקי



יש מלא מה לספר על שיקי… שהוא הילד הרע של עולם ההייקו, שיוצא נגד ההערצה העיוורת של באשו ומשלב בשירים שלו גם זיכרונות, רגשות ותחושות… אבל מה שבא לי לספר זה דווקא שבמשך שנים ארוכות לפני מותו הוא היה חולה בשחפת, וכתב שירים רבים מאוד במיטת חוליו ועליה. הם מקסימים ונוגים כמו זה:

חורף
ואני חולה השנה
אלף ספרים ישנים

בזמן האחרון אני קצת מזדהה איתו… אני בהרפתקה של מחלה שהתדרדרה מאלרגיה לאסתמה לדלקת ריאות… אז לסיום שיר נוסף לכבוד השחפת של שיקי, המחלה שלי והמרענן הרשמי של הקיץ שלנו – בלנדר נינג'ה:

מיכל של בלנדר
נוזל ירקרק צמיג
נייר טואלט

למי שרוצה עוד שיקי

הנה שיר פשוט מעולה שלו עם הסבר מפורט על למה הוא מעולה >>
אחד הניתוחים היפים של הייקו שקראתי

והנה הספר המתורגם שלו >>
יש בו מלא צדפות ובתוך אלו שאני מצליח לפתוח יש פנינים


והנה ההקלטה של ערב ההשקה של הספר >>
השיר עם הפעמון… וואו – איזה פירוש מדהים!

הדרך הצרה

קופסת דקסמול
נחה על הדרך ה
צרה לאוקו

זה דורש טיפה ביאור…

– –הדרך הצרה לאוקו – הוא שמו של יומן המסע של באשו, גדול משוררי ההייקו שחי כנזיר.
– -אוקו – הוא שם של מקום שהיה נידח מאוד, בזמנו של באשו, אבל פירושו גם "עמוק".
– -צרה –  אתם יודעים, יש לכם מספיק כאלה…

לפעמים בחירה פעוטה כמו לקחחת כדור נגד חום מרגישה כמו הכרעה בין תפיסות עולם מתנגשות. אם כל כמה שאני הייתי רוצה להיות משורר נזיר ולהתמסר לצרה שלי ולגדול ממנה, בסוף אני אדם מערבי שבוחר להגיע לאוקו, בזמן זה מתאים לו.

לפחות ככה קיוויתי.

אחרית דבר

לצערי, הפעם לא עבד לי להיות אדם מערבי. שני כדורים הורידו לי את החום, אבל לא הרדימו אותי, אז במקום לישון כתבתי את שיר הזה ואחרים.

אם התחלנו ללכת לאוקו, לא פעם הבחירה היחידה שניתנת לנו ב"דרך הצרה" היא להעמיק או לסבול.

Powered by WordPress & Theme by Anders Norén