מחוץ לכלא
השקיעה מעורפלת
בגלל הדמעות
—
ביבי טס לרוסיה
לשחרר מהכלא
כתב האישום
הכלא הוא מוסד תרבותי שמהותו גדר, חומה, הפרדה. נעמה יששכר יצאה מהכלא אחרי 10 חודשים, וראתה שקיעה, את הטבע והחופש שהיא חזרה להיות חלק מהם, וזה חיבר אותה לעצמה עד כדי דמעות. השמש שוקעת, היום הזה נגמר ואיתו הפרק הזה בחיים שלה.
(מחוץ להקשר אפשר גם לקרוא את השיר כך שהאדם שמחוץ לכלא בוכה על מי שנמצא בתוכו. הצער מפריד את האדם החופשי מהשקיעה , מהיופי והטבע, והדמעות הן הסורגים)
הרגע האנושי והמקסים הזה של נעמה, הוא חלק ממערך שיווקי מתוכנן ומתוזמן. מטרתו הברורה היא להעפיל על כתב האישום שהוגש כנגד ראש הממשלה באמצע קמפיין הבחירות. צריך להוריד את הכובע, כי עם כל כמה שזה ברור כשמש זה עובד נהדר. וזה כשלעצמו הייקו.
חדשות בחמלה
השיר הזה שונה מאוד מהכתיבה הרגילה שלי. וזה לא סתם. ביום הולדת שנתיים להייקו ביום הייתה לי הבנה או יותר נכון הבשלה של תובנה ישנה מאוד.
כבר הרבה שנים שאני חושב שרוחניות אמיתית מתבטאת לא בכמה האדם מחובר ומרגיש טוב עם עצמו (בשביל זה יש עבודה רגשית), אלא כמה הוא מחובר לעולם ומרגיש טוב בתוכו. למעשה זהו המסר הבסיסי כל התורות הרוחניות שאני מכיר, הכל אחד, אנחנו חלק בלתי נפרד מכל (אבל כל כל כל) מה שקורה סביבנו.
מה שהבנתי זה שכמו שכתיבת הייקו מאפשרת לי למצוא משמעות, פואטיות, עומק וחמלה בחיים שלי, אני רוצה להשתמש בה בשביל למצוא את כל אותם דברים גם בחיים של העולם. אז אחרי שנים של ניתוק מרצון מחדשות ותקשורת החלטתי לפתוח חדשות – ולכתוב.
בינתיים אני עושה את זה כל יום כבר כמעט שלושה שבועות ולמדתי המון דברים מעניינים. למשל שהעולם הזה מלא בהמון גוונים של מצוקה וסבל, ש(תודה תודה תודה) החיים שלי ממש נהדרים, שהחדשות מדווחות על אירועים, ובשביל לראות את בתוכן את האנשים צריך המון חמלה.
את השירים אני מקבץ יחד באתר תחת הקטגוריה "חדשות בחמלה". השיר תמיד בא עם קישור ועם הכותרת של הכתבה עליה הוא מבוסס (ולפעמים הוא רק הכותרת מחולקת לשלוש שורות – כי היא פשוט מדהימה. כמו למשל זו על צבע אדום – שירה צרופה).
