אוחזות ילד
ידיים יוצאות מתוך
הגל הגדול
—
הגל הגדול
חלף תחת הילד
בזרועות אביו
גם בים שקט יחסית יש מידי פעם גלים גדולים. שני השירים האלו נכתבו על אותו הגל, הראשון מחוצה לו, השני מתוכו.
מעולם לא הרגשתי בצורה כל כך מחושית את המשמעות העמוקה של להיות אבא.
תגית: הורות
שחר:
ילד בן רגע לחמש
מתיישב בכסא
חוגר את עצמו
—
אבא של שחר:
השיר על לחגור
אחריו לא בא הקליק
"היקו לא עובד"
זה קצת חורג מהחוקים של היקו קלאסי כי השיר שלי לא עומד בפני עצמו אלא חייב את השיר של שחר… אבל תסלחו לאבא שכל כך גאה בילד שלו שכותב שירי היקו בגיל רגע לחמש (שבוע הבא יום הולדת!)
אז רק להבהיר, השיר הראשון הוא יצירה עצמאית לגמרי של שחר, והשורה האחרונה בשיר שלי היא ציטוט (גאוני) שלו בתגובה לקושי לחגור את עצמו בפועל.
בסוף ההיקו כן עבד והוא הצליח לחגור את עצמו, אבל למדנו מזה עקרון לכתיבת היקו שהוא גם שיעור לחיים בכלל:
את השיר כדאי לכתוב
בעקבות המציאות
בכי של ילד
בעשרת הדיברות
קריאה בתורה
אז היה שבועות וקיבלנו תורה ובקול גדול ובטעמים קראנו מתוכה את עשרת הדיברות…
אומרים שהתורה תורת חיים. מנקודת המבט של היקו זה הפוך… החיים בפשטותם הם חיי תורה. הם קוראים לנו ואנחנו קוראים בהם.
גשמי אביב
נופלים על אדמת הסחנה
כדורי ג'אגלינג
בשנה שעברה כתבתי פוסט ארוך מכנס הלהטוטנות והנה הוא חוזר. גם השנה בחול המועד היינו בכנס המדהים שמאורגן על ידי ועבור קהילת הג'אגלינג הישראלית. עשרות (מאות?) הסדנאות, המופעים והאירועים בו מועברים כולם בהתנדבות על ידי המשתתפים ,והפעם גם אני העברתי שתי סדנאות על הייקו.
בארבעה ימים כתבתי כמעט 30 שירים הנה הטובים שבהם, אני מקווה שזה מעביר משהו מהחוויה האינטנסיבית הזו. השירים מכילים כמה מינוחים מקצועיים, אז יש מילון קטן בסוף.
בכניסה
כדורים בתיק
לב פועם בהתרגשות
אין חנייה
(נכתב על ידי משתתף בסדנת היקו)
מופע הפתיחה
מגולגל בתוך
בשטיח על הבמה
מנחה המופע
הכוס שעמדה
על הבלון שפוצץ
נחה על מקל
אולימפיאדת הג׳אגלינג
חמישה גברים
קלאב מאוזן על הראש
תורידו חולצה
נערה יפה
בעמידת ידיים
במקום שני
המקצים משותפים
הזוכים הם רק גברים
ילד על חד אופן
בורח מגבר גדול גוף
מונף לשמים
סוף battle חד אופן
על כתפי המנצח
יריבו בגמר
לו כל הקרבות היו
משחקים של אהבה
הלהטוט הקשה ביותר
נופל לרצפה
בין כדורים וקלאבים
הילד שלי
גם חינוך משתפר תוך
למידה מכישלונות
מופע הסיום
עפים בעיגול
חמישה דיאבלואים
ניסיון שישי
בפני חברים אפשר
להיכשל על במה
כדור על הראש
תוך ג'אגלינג על חד אופן
נוסע על סלק ליין
מילון ויזואלי למוחני ג'אגלינג:
דיאבלו:
סלק ליין
תמונה בערב
טלפון בצהריים
כיף אצל סבתא
כל כך פשוט לא להיות
אבא של שחר שלי
נוחתים בברלין
בשלושים מעלות חום
בחלון גשם
אז סיבה אחת לטוס לברלין היא שבברלין קר באוגוסט. לפחות אמור להיות. נחתנו לילה בו נשבר החום של היום הכי חם בשנה – 37 מעלות! למחרת היה 34 מעלות אבל אחר כך זה נהיה קצת יותר סביר ולפעמים כמעט קריר.
סאבלט בדירה
השירותים בגודל
הסלון שלי
הדירה בה ישנו בשבוע הראשון הייתה מעוצבת בצורה מגניבה ביותר – עם מדפים עמוסים בספרים ובובות וקירות עמוסים בתמונות וכל מיני חפצי אומנות שונים. אם היינו מנסים לשים חמישית מזה בתוך הבית שלנו זה היה נראה כמו באלגן – אבל הגדול העצום של הדירה שמאפשר גם קירות חשופים, וחלונות גדולים הפך את כל העומס הזה לנינוח ולכן מגניב. והעיקרון הזה נכון על ברלין בכלל כעיר….
חלל תצוגה
של קטרים דוממים
אבא בוא תראה
סיבה נוספת לבוא דווקא לברלין היא שבאי יווני אין ארבעה סוגים שונים של רכבות ואין מוזיאוניים שמציגים קטרים בגדול מלא מ 1860 ועד היום. אולי זה לא נשמע לכם כמו סיבה טובה אבל לשחר זאת סיבה מדהימה.
ילדים רצים
סביב קטר במוזיאון
תבליט צלב קרס
כמובן שהאירוניה של לקחת ילד ישראלי להתלהב מרכבות בגרמניה לא נעלמה מעינינו…. ואף על פי כן.
מסעדה סינית
מראה לשחר צ'ופ סטיקס
ברחוב קרב סייף
החופשה הזו הייתה בראש ובראשנה משפחתית ובילינו המון זמן עם שחר שהיה ברובו הגדול מקסים – אבל דרש הרבה הקשבה ויצירתיות
שיחה עם שחר
ילדים זה קשה כי
אין להם קופסא
לקראת סוף הטיול דיברנו איתו על למה הבאנו אותו רק אחרי הרבה שנים שהיינו ביחד… שאלתי אותו מה הוא חושב שהצעצועים שלו עושים עכשיו בבית – והוא אמר לי שהם נחים בקופסא שלהם…
חולקים curry-wurst
לשחר נקניקיה
לי קטשופ קארי
החופשה הזאת בשבילי הייתה כמו קטשופ קארי בלי הנקניקייה, מהנה, מגניבה ומעניינת, יותר מאשר ממלאת בכוחות.
כל היום סיבוב
בין חנויות מעצבים
קונים בקניון
ברלין היא עיר עולם…. יש בה כל כמעט כל מה אפשר לדמיין או לרצות. ולא פעם שאלתי את עצמי מה אני רוצה מהעיר הזאת… ואת האמת ידעתי מהרגע הראשון אבל לקח לי זמן להודות בה. כשטסתי הכרזתי שאני הולך להחליף את המלתחה שלי, וזה באמת מה שהיה בא לי. לנצל את המגניבות של העיר, את השוק האירופאי, ואת הזמן שיש בשביל לקנות בגדים שאין בארץ. אמרתי ועשיתי. גם אם יותר ברשתות מגניבות מאשר בחנויות מעצבים. אחרי הנסיעה הזו אני מוציא מהארון שלי את כמעט את כל החולצות החלקות בצבעי אפור בהיר עד כחול כהה – הזדעזעתי לגלות כמה יש מהן, וגם כמה אחרות, צבעוניות יותר, תפסו את מקומן – אולי קצת הגזמתי.
גלגלי המטוס
נפגשים באדמה
מחיאות כפיים
רק מדינה של יהודים יכולה להמציא טקס הודיה ופריקת מתח קולקטיבית אחרי הרגע הקצת מלחיץ הזה של המעבר בין שמים וארץ
חוזר מחופשה
נוסע לעבודה
אחרי צהריים
רגליים שלובות
ועיניים עצומות
בחיקי שחר
לעצמי האמיתי
יש תמיד כמה רמות
—
אבא מול מחשב
שתיים בצהריים
ילד מול מחשב
עבודה עושה אותי
בייביסיטר גרוע
—
כוס מים עם קש
שחר הביא ואמר
הנה קח ילד
נשפתי לקש
רעש בועות במים
אמרתי פלוצים
משחק כמו ילד
את תפקידי כילד
ילדי הפנימי שמח
שיש לו אח חיצוני