שמש של חורף
תריס מרפסת עולה
ניצני שקד
תגית: טבע תרבות
בין צוקי מדבר
צלילי חליל ברוח
פעימות הלב
את סוף השבוע (שעבר…) אני ונטע בילינו בבקתת בוץ מקסימה עם נוף להרי הערבה במתחם הצימרים המדהים מדברא (תזמינו מקום מראש…). השקט, המרחב והצוקים עודדו הרבה כתיבה. אז עם קצת פחות פירושים – הנה כמה רגעים מהדרך, מהבקתה והאמבטיה המחוממת תחת כיפת השמים, מהצוקים והפרידה מכל הטוב הזה….
רכבת משא
חוצה שדות צהובים
עד קצה האופק
—
שיח מדברי
מתגלגל לאט ברוח
בכביש המהיר
—
רוח מדברית
רעש עלי הסוכה
השיער שלך
—
רגליים שלובות
דומם בקצה המצוק
סלע שבור
—
חסרת מנוחה
השתקפות הירח
במי האמבט
—
לילה בצימר
טרטור המקרר פסק
נשימותייך
—
הרחק באופק
שלג על הרי אדום
מבט אחרון
קריאות לעזרה
עולה לאט במעלית
מפלס המים
בין אדמת הבוץ
לכחול השמיים
גדר התיל
—
עולה למעלה
דרך טיפות הגשם
עשן ארובה
—
מכסה מנוע
שקד נופל מהעץ
צליל המתכת
—
שלושת השירים עוסקים בנושא שהוא חביב עלי עד מאוד: היחסים המורכבים שבין טבע ותרבות… ואני אציע שאלה על כל אחד מהם שאולי תאיר קצת את הפרשנות שלו:
האם יש באמת הפרדה בין הגבוה והנעלה לבין הנמוך והנחות? ואם זה רק יצירה שלנו – באיזה צד של ההפרדה הזו נמצאת גדר התיל?
האם הארובה שייכת לבקתה ביער, או למפעל פטרוכימי? אולי לשניהם? מה מהאדם מתעלה לשמים למרות הגשם?
כמה זמן מהדהד צליל המתכת? וכמה מהדהד צליל המים מהקפיצה ההיא של הצפרדע לבריכה העתיקה?