בוקר מאוחר
ממהר לבית ספר
בפיג'מה
מי ממהר? האם הוא ידע שהוא בפיג'מה כשהוא יצא מהדלת?
(כן, הוא חזר הביתה באוטו והתלבש) אחרי החגים שמח גם לכם:
אחרי החגים
דלת המשרד כבדה
משזכרתי
—
חוזר למשרד
מוריד מהמקלדת
שכבה של אבק
בוקר מאוחר
ממהר לבית ספר
בפיג'מה
מי ממהר? האם הוא ידע שהוא בפיג'מה כשהוא יצא מהדלת?
(כן, הוא חזר הביתה באוטו והתלבש) אחרי החגים שמח גם לכם:
אחרי החגים
דלת המשרד כבדה
משזכרתי
—
חוזר למשרד
מוריד מהמקלדת
שכבה של אבק
שמחת תורה
רוקדים עם הספר
מול אוטו גרר
יש כמה שירי שמחת תורה – אבל בחרתי לפתוח את זה כי הוא הכי מעניין וגם הכי זקוק לפתיחה.
בשמחת תורה מוציאים את הספר הקודש מבית הכנסת ורוקדים איתו ברחוב (שזה דבר די מופלא שהדת היהודית עושה) ולא פעם גם בכביש. השיר שם אחד ליד השני את האנשים שנושאים את ספר התורה ואת המשאית נושאת עליה רכב תקול ושואל אותנו מה היחסים ביניהם.
האם זו הקבלה והאנשים לוקחים את התורה לתיקון שלה? האם התיקון הזה הוא השמחה והריקודים?
האם זו ביקורת על התורה ועל השמחה המתפרצת לכביש ומעכבת את התיקון של הרכב, של מה עוד?
אולי זה שיר על נתק בין אדם ותורה שבו הגיבור מככב בהעדרו – האדם שנסע בחג עד שהרכב התקלקל?
כמובן שאלו רק אפשרויות לקריאה וכמובן שישנן נוספות. אבל הרגע הוא רק רגע שקפץ לי בין כל הרגעים שחוויתי בזמן הקצר שעברתי בשמחת הריקודים – בדרך להקפות שבהן אני השתתפתי. שלושת השירים הבאים הם משם:
בלי כיסוי ראש
מקריאה בטעמים
וזאת הברכה
למי שלא בעניינים – "וזאת הברכה" היא הפרשה האחרונה בתורה שאותה קוראים בשמחת תורה ומיד לאחריה מתחילים שוב מבראשית
קריאה בתורה
שחר בן נטע ונעם
כל העליות
יש עניין בשמחת תורה שכולם עולים לקרוא, ואצלנו עשו עליות קבוצתיות לכל מי שרצה. שחר החמוד רצה עם כולם. לא ברור לי אם מדובר בצדיק או אם פשוט הוא אוהב לשמוע שקוראים את השם שלו.
שמי הערב
מוצאי שמחת תורה
כוכב אחד
עוד רגע חוזרים לשגרה ואני חוזר להיות חילוני עד חנוכה (או עד שבת שאני זוכר אבל לא שומר).
ליל חג סוכות
בכניסה לבית הורי
דלת נעולה
—
בניין חדש
על המרפסת סוכה
נעה ברוח
דודה גיזה
קורותיה נשמעים
מעל גופתה
בגיל 100 הלכה לעולמה גיזה חיימי כהן שהייתה קרבות משפחה שלי ואחת הנשים האצילות שפגשתי בחיי. שני השירים הראשונים הם מההספדים, והאחרים פשוט מתארים רגעים של מפגש רגיל לגמרי עם מוות.
—
מה אמא תחשוב
על איך שהתלבשתי
ללוויה שלה
—
גיזה איננה
על היסטוריה משפחתית
אין את מי לשאול
גופה בחדר
על קירות וחלונות
המבט נודד
—
בית הלוויות
פורץ מן החלון
ענף ירוק
—
צעירים עומדים
מבוגרים יושבים
גופה שוכבת
—
הסדין
שעוטף את הגופה
רב פעמי
—
תם הטקס
מעט אדמה נשארה
מחוץ לקבר
באמצע הפקק
שבנתיב הנגדי
אוטו כמו שלי
—
מכבש גדול
נישא על ידי משאית
בפקק תנועה
—
רכב מקולקל
בצד הכביש באמצע
פקק תנועה
—
כביש פתוח
מכוניות דוהרות
בדרך לפקק
בגיל 40
שלל שירי יום הולדת
שלא הכרתי
כבר 11 שנים שאני מזמין את חברי הטובים לחגוג איתי יום הולדת באירוע מיוחד שנקרא משחק החיים (או בשמו המלא – משחק החיים אוווווווווייייייייי!!!!!!) למטה יש קישור לפוסט ישן יותר שמסביר על המשחק – השנה הוא היה מיוחד ועמד בסימן 40 וחילופי העשור – והנה כמה רגעים וגם תמונות! מתוכו:
אורות על העץ
מחכים במעגל
כסאות ריקים
שורות של הייקו
חברים שלי יוצרים
שירים חדשים
דף מספר שואה
מילים שלא נמחקו
ברכות יום הולדת
הר פחזניות
השם שלו בצרפתית
לא חסר לי
חברה טובה
מאחלת משברים
מסוג חדש
—
ארבעים שנה
לארץ המובטחת
איחול לעצמי
(תודה נאווה על השיעור על גיל 40 ולמה עכשיו מותר לי להתחיל ללמוד קבלה)
30 באוגוסט
החבר של שחר
הולך לסבתא
—
רק פס אחד
נראה שהילד שלי
לא בהריון
—
שבע בבוקר
הראשון בספטמבר
שעון מעורר
בסוף ערב ההשקה של "פתאום כוכבים" הזמנו (אני ואילנה, שעיצבה את הספר מדהים, וגם הנחתה את הערב בצורה נפלאה) את הקהל לכתוב שירי הייקו משלהם בהשראת המפגש. – יצאו המון פנינים ואני מצרף כמה מהן – ולמקרה שראיתם את זה כבר בפייסבוק או בוואטסאפ – אז כאן אני גם אוסיף כמה שירים שלי מהערב.
חברים שלי
ממלאים את הקפה
מתי זה קרה
—
עושים לה כבוד
הצרימה במיקרופון
בערב הייקו
(כשזה קרה הבטחתי על זה שיר – אז שלא תגידו שאני לא מקיים הבטחות)
—
פרידה חפוזה
אנשים שרציתי
לדרוש בשלום
—
משחרר מתח
שלוק ראשון מהיין
בסוף הערב
ואם לא ראיתם – אז ככה זה נראה בערך:
תודה לכל מי שהגיעו. שימחתם וריגשתם אותי מאוד.
התו הירוק
הנקודה הכתומה
מפגש פסגה
פזורים על הרצפה
כל ספרי הלימוד של
שנה הבאה
החופש הולך ומסתיים, השנה החדשה כבר באופק. השיר הזה הוא רגע מעבר, רגע שהוא גם וגם.
הספרים של בית הספר לא מסודרים יפה בתיק, או בשקית. מישהו הוציא אותם, הזיז אותם, אולי פתח אותם – אבל באווירה של חופש והיעדר מסגרת – השאיר אותם פזורים, ולא על השולחן.
בשיר יש סקרנות גדולה כלפי הספרים, אבל גם זניחה שלהם.
האם יהיה ניתן לשמור אותה כאשר כל הספרים יהיו מסודרים בתיק ויפתחו מעל שולחן בזמנים קבועים?
לו יהי
מוקדש באהבה לשחר המתוק ולכל חבריו וחברותיו שתכף עולים לכיתה ב'
ולשירי המורה הנפלאה שלהם
רמזור אדום
שני אופנוענים
בשיחה
Powered by WordPress & Theme by Anders Norén