אווזי הבר
שוב בדרכם הביתה
החיבוק שלך

השיר הזה לא מובן. אבל הוא יהיה קצת יותר מובן עוד מעט. קריאה של השירים שלי מהשבועיים האחרונים שבהם אני כמעט רק בבית הראתה לי כמה הבידוד הזה גרם לשירה שלי להתכנס, להפוך למאוד אישית ופרטית.

אז השבוע במקום להתנגד לזה אני רוצה לחלוק איתכם משהו מהעולם הפרטי שלי, וזה את אחד השירים המרגשים ביותר שאני מכיר. השבוע יצא לי לחלוק אותו עם נטע ברגע שחוותי קושי גדול. תקראו את השיר, ואז שוב את ההייקו.

Wild Geese | Mary Oliver

You do not have to be good.You do not have to walk on your knees
for a hundred miles through the desert repenting.
You only have to let the soft animal of your body
love what it loves.
Tell me about despair, yours, and I will tell you mine.
Meanwhile the world goes on.
Meanwhile the sun and the clear pebbles of the rain
are moving across the landscapes,
over the prairies and the deep trees,
the mountains and the rivers.
Meanwhile the wild geese, high in the clean blue air,
are heading home again.
Whoever you are, no matter how lonely,
the world offers itself to your imagination,
calls to you like the wild geese, harsh and exciting –
over and over announcing your place
in the family of things.

—

אווזי הבר
שוב בדרכם הביתה
החיבוק שלך