שוכבים תחת עץ
עלי שלכת נופלים
על מבטנו
—
עלי שלכת
נופלים דרך ענפים
קול תיפוף עדין
שוכבים תחת עץ
עלי שלכת נופלים
על מבטנו
—
עלי שלכת
נופלים דרך ענפים
קול תיפוף עדין
מרכז תל אביב
אורות על עגורנים
שמים שחורים
מדבר יהודה
בין גבעות מעוגלות
הכביש הישר
—
נקודת של אור
חולפות זו על פני זו
בכביש החשוך
זריחת הירח
טור מכוניות עומד
בכביש המהיר
לא מבושלת
קובייה של בטטה
מחוץ למרק
פרפר מנוקד
נח לרגע על עלה
שיחת טלפון
האדים עולם
ממרק האפונה
גשם ראשון
—
ליד השער
טיפות היורה על
מודעת אבל
בסים רועמים
סביב אורות מנצנצים
שמיים שחורים
בטיול עם צ׳יפ
בצד הכביש על העץ
תאנים בשלות
צ'יפ זו הכלבה שלי. הטיול איתה זו השגרה שלי.
הכביש הוא המסלול הכבוש על ידי התרבות, זה שמאפס והופך את המרחב לתווך אחיד, לדרך חסרת אופי שבין שתי נקודות.
לגור בעין כרם.
איזה ברכה.
עלים ירוקים
ופירות שהשחירו
שסק בקיץ
השיר הזה הוא מחווה להייקו קטן ועדין של משורר ענק שפרשות מקסימה שלו פורסמה לא מזמן בבלוג של ירח חסר
בְּלֹא פֶּרַח
בְּלֹא פְּרִי
עֵץ שֶׁסֶק בַּסְּתָו
השיר של מסאוקה שיקי, מיפנית איתן בולוקן, מתוך הספר "שני סתווים" (שעליו המלצתי בחום בעבר) בהוצאת ירח חסר, 2019
אל מול השקיעה
מציל בסוכה מוריד
דגל אדום
Powered by WordPress & Theme by Anders Norén