מכריז זו שלמות
על פשטידת פטריות
ושחר מקיא
—
מילים אינדקסיקליות מקבלות את המשמעות שלהן מההקשר במשפט ובסיטואציה, אבל הרבה פעמים יש להן יותר ממשמעות אחת…
במקרה הזה, אפשר לקרוא את המילה זו כמתייחסת לפשטידה בלבד, אבל גם כמתייחסת להמשך המשפט כולו.
ומה אני לומד מזה?
שזה עניין של הרגל ותרגול למצוא את המשמעויות הנוספות המתחבאות בחיים שלנו, וזו עבודת חיים לקחת עליהן אחריות
יושבים בסוכה
כל המשפחה שרה
חנוכייה לי יש
המשחק השרירותי
יוצר חיבור אמיתי
ערב חג ראשון בסוכה של דודה של נטע היה אמור להיות עוד ארוחה משפחתית שבה השיחות לא מעמיקות מעבר ל- "מה נשמע?". כנציגי התוכן לחגים הכנו שירון בשביל לשיר ביחד לפני האוכל… וזה היה נחמד.
אחרי האוכל אחותה של נטע הכריזה על תחרות, הבנים נגד הבנות. האתגר למצוא הכי הרבה שירים שמתחילים באות אלף……… stop. אתם יכולים להבין מהשיר על איזו אות עצרנו.
זה היה להיט שיצר כמה רגעים מרגשים של שירה משותפת וכמה סיטואציות מצחיקות עד מאוד – והפך את המפגש המשפחתי להתרחשות חיה, שמחה ומקרבת.
תרבות אנושית היא מערכת חוקים שרירותית עם היגיון פנימי עמוק – שפה, מנהגים, אמונות. התרבות המערבית ה"נאורה" מקדשת את חיפוש האמת ויצרה תרבות גלובלית שבה האינדיבידואל פרק את העול של כל המסגרת שנכפו על האדם וכפו עליו קשר עם הזולת– דת, לאום, משפחה וכו' (כן…כל אלו עדיין כאן – במיוחד בארץ המיוחדת שלנו – אבל שום דבר מהדברים האלו הוא לא מה שהיה לפני 200 שנה). האדם נשאר חופשי לעצב את חייו ולממש את האמת שלו, אבל בודד ובחיפוש מתמיד אחרי חיבור אמיתי וכנה מהלב – שכל כך קשה לנו לייצר במערכת זוגית ובוודאי בקבוצה גדולה.
דווקא ההתמסרות למשחק – למערכת חוקים שרירותית יוצרת מרחב שבו המפגש האנושי והרגשי אפשרי – לפחות לכמה רגעים.
תמונה בערב
טלפון בצהריים
כיף אצל סבתא
כל כך פשוט לא להיות
אבא של שחר שלי
נוחתים בברלין
בשלושים מעלות חום
בחלון גשם
אז סיבה אחת לטוס לברלין היא שבברלין קר באוגוסט. לפחות אמור להיות. נחתנו לילה בו נשבר החום של היום הכי חם בשנה – 37 מעלות! למחרת היה 34 מעלות אבל אחר כך זה נהיה קצת יותר סביר ולפעמים כמעט קריר.
סאבלט בדירה
השירותים בגודל
הסלון שלי
הדירה בה ישנו בשבוע הראשון הייתה מעוצבת בצורה מגניבה ביותר – עם מדפים עמוסים בספרים ובובות וקירות עמוסים בתמונות וכל מיני חפצי אומנות שונים. אם היינו מנסים לשים חמישית מזה בתוך הבית שלנו זה היה נראה כמו באלגן – אבל הגדול העצום של הדירה שמאפשר גם קירות חשופים, וחלונות גדולים הפך את כל העומס הזה לנינוח ולכן מגניב. והעיקרון הזה נכון על ברלין בכלל כעיר….
חלל תצוגה
של קטרים דוממים
אבא בוא תראה
סיבה נוספת לבוא דווקא לברלין היא שבאי יווני אין ארבעה סוגים שונים של רכבות ואין מוזיאוניים שמציגים קטרים בגדול מלא מ 1860 ועד היום. אולי זה לא נשמע לכם כמו סיבה טובה אבל לשחר זאת סיבה מדהימה.
ילדים רצים
סביב קטר במוזיאון
תבליט צלב קרס
כמובן שהאירוניה של לקחת ילד ישראלי להתלהב מרכבות בגרמניה לא נעלמה מעינינו…. ואף על פי כן.
מסעדה סינית
מראה לשחר צ'ופ סטיקס
ברחוב קרב סייף
החופשה הזו הייתה בראש ובראשנה משפחתית ובילינו המון זמן עם שחר שהיה ברובו הגדול מקסים – אבל דרש הרבה הקשבה ויצירתיות
שיחה עם שחר
ילדים זה קשה כי
אין להם קופסא
לקראת סוף הטיול דיברנו איתו על למה הבאנו אותו רק אחרי הרבה שנים שהיינו ביחד… שאלתי אותו מה הוא חושב שהצעצועים שלו עושים עכשיו בבית – והוא אמר לי שהם נחים בקופסא שלהם…
חולקים curry-wurst
לשחר נקניקיה
לי קטשופ קארי
החופשה הזאת בשבילי הייתה כמו קטשופ קארי בלי הנקניקייה, מהנה, מגניבה ומעניינת, יותר מאשר ממלאת בכוחות.
כל היום סיבוב
בין חנויות מעצבים
קונים בקניון
ברלין היא עיר עולם…. יש בה כל כמעט כל מה אפשר לדמיין או לרצות. ולא פעם שאלתי את עצמי מה אני רוצה מהעיר הזאת… ואת האמת ידעתי מהרגע הראשון אבל לקח לי זמן להודות בה. כשטסתי הכרזתי שאני הולך להחליף את המלתחה שלי, וזה באמת מה שהיה בא לי. לנצל את המגניבות של העיר, את השוק האירופאי, ואת הזמן שיש בשביל לקנות בגדים שאין בארץ. אמרתי ועשיתי. גם אם יותר ברשתות מגניבות מאשר בחנויות מעצבים. אחרי הנסיעה הזו אני מוציא מהארון שלי את כמעט את כל החולצות החלקות בצבעי אפור בהיר עד כחול כהה – הזדעזעתי לגלות כמה יש מהן, וגם כמה אחרות, צבעוניות יותר, תפסו את מקומן – אולי קצת הגזמתי.
גלגלי המטוס
נפגשים באדמה
מחיאות כפיים
רק מדינה של יהודים יכולה להמציא טקס הודיה ופריקת מתח קולקטיבית אחרי הרגע הקצת מלחיץ הזה של המעבר בין שמים וארץ
חוזר מחופשה
נוסע לעבודה
אחרי צהריים
תחילת הרחוב
תמרור כביש ללא מוצא
חוזר הביתה
—
שנה שלמה עברתי לידו כמעט כל יום והוא היה פשוט תמרור
על חבל מתוח
בצעדים רועדים
הולכים זה אל זו
כבר שנים שאני רוכש חיבה יתרה לשיוויי משקל בלתי יציבים על כל סוגיהם, החל מההרגל לאזן את הסכום על קצה הקערה ועד הניסיון לאזן תפיסת עולם רוחנית על חיים בורגניים.
בחודשים האחרונים הסופתי לרפטואר הזה גם הליכה על חבל (או סלק ליין –slackline ) שהיא משל נהדר לחיים בכלל, וכשהולכים בזוג, אז לחיים בזוג.
ככל שאנו מתקרבים
הרעידות מתגברות
לטובת מי שלא מכיר את המושג שיווי משקל בלתי יציב – בצד ימין למעלה – האבן על ההר. בניגוד לאבן בגיא שנמצאת בשיווי משקל יציב.
רגליים שלובות
ועיניים עצומות
בחיקי שחר
לעצמי האמיתי
יש תמיד כמה רמות
—
אבא מול מחשב
שתיים בצהריים
ילד מול מחשב
עבודה עושה אותי
בייביסיטר גרוע
—
כוס מים עם קש
שחר הביא ואמר
הנה קח ילד
נשפתי לקש
רעש בועות במים
אמרתי פלוצים
משחק כמו ילד
את תפקידי כילד
ילדי הפנימי שמח
שיש לו אח חיצוני
Powered by WordPress & Theme by Anders Norén