מחבר: נעם גבע Page 9 of 29

שמחת תורה
רוקדים עם הספר
מול אוטו גרר

יש כמה שירי שמחת תורה – אבל בחרתי לפתוח את זה כי הוא הכי מעניין וגם הכי זקוק לפתיחה.

בשמחת תורה מוציאים את הספר הקודש מבית הכנסת ורוקדים איתו ברחוב (שזה דבר די מופלא שהדת היהודית עושה) ולא פעם גם בכביש. השיר שם אחד ליד השני את האנשים שנושאים את ספר התורה ואת המשאית נושאת עליה רכב תקול ושואל אותנו מה היחסים ביניהם.

האם זו הקבלה והאנשים לוקחים את התורה לתיקון שלה? האם התיקון הזה הוא השמחה והריקודים?
האם זו ביקורת על התורה ועל השמחה המתפרצת לכביש ומעכבת את התיקון של הרכב, של מה עוד?
אולי זה שיר על נתק בין אדם ותורה שבו הגיבור מככב בהעדרו –  האדם שנסע בחג עד שהרכב התקלקל?

כמובן שאלו רק אפשרויות לקריאה וכמובן שישנן נוספות. אבל הרגע הוא רק רגע  שקפץ לי בין כל הרגעים שחוויתי בזמן הקצר שעברתי בשמחת הריקודים – בדרך להקפות שבהן אני השתתפתי. שלושת השירים הבאים הם משם:

בלי כיסוי ראש
מקריאה בטעמים
וזאת הברכה

למי שלא בעניינים – "וזאת הברכה" היא הפרשה האחרונה בתורה שאותה קוראים בשמחת תורה ומיד לאחריה מתחילים שוב מבראשית

קריאה בתורה
שחר בן נטע ונעם
כל העליות

יש עניין בשמחת תורה שכולם עולים לקרוא, ואצלנו עשו עליות קבוצתיות לכל מי שרצה. שחר החמוד רצה עם כולם. לא ברור לי אם מדובר בצדיק או אם פשוט הוא אוהב לשמוע שקוראים את השם שלו.

שמי הערב
מוצאי שמחת תורה
כוכב אחד

עוד רגע חוזרים לשגרה ואני חוזר להיות חילוני עד חנוכה (או עד שבת שאני זוכר אבל לא שומר).

סוכות 

ליל חג סוכות
בכניסה לבית הורי
דלת נעולה

—

בניין חדש
על המרפסת סוכה 
נעה ברוח