נעם גבע, Author at הייקו ביום

הקניות סגורות בשקית, המוכר סגור במסכה. הקונה סגור ברכב. כולם בטוחים. אבל בשביל מפגש, בשביל קשר, בשביל הזנה – משהו חייב להיפתח, מישהו חייב להסתכן, אפילו קצת.

—

בוקר של אביב
בשעון בתוך האוטו
עוד שעון חורף

—

נכנס לאוטו
נוסע אל האופק
בשביל לנסוע

—

הרוגים בצרפת
ארבע מאות תשעים ו
אבא של חבר*

—

לעת ערב
השביל בקצה השכונה
מלא מטיילים

—
עשר בלילה
סוגר את המחשב
בסוף יום עבודה**

זה הרגע שלכם

משאית שירה
השכונה מתלהבת
איש איש בביתו

(תודה יוני!)
—

פיצה פיצה פי-
צה פיצה פיצה פיצה
וגלידה ביתית

(תודה אולגה על ההומאז' הנפלא לשיר הידוע!)
—

*כוכביות

*
גילוי נאות – זה לא בדיוק אבא של חבר, זה יותר שילוב של אבא של מישהו בעבודה של נטע שנפטר, וסבתא של ידידה שקיים חשש שנדבקה. הפואנטה היא שהמספרים הופכים לאנשים. על היחסים המעניינים בין הייקו והאמת ראו כאן

**
יש הרבה מאוד אנשים שהתקופה הזו מביאה להם, לטוב או למיטיב פניות גדולה. יש פחות אנשים שבתקופה הזו עובדים הרבה יותר כרגיל. גם אני וגם נטע מהסוג השני, זו ברכה גדולה שבאה עם עומס גדול מאוד.

מסדרון שומם / רגעי קורונה 2

By נעם גבע

On מרץ 29, 2020

In בורגנות - עבודה וצרכנות, טבע ותרבות, משפחה - זוגיות והורות

התקופה הזו מזמנת אין ספור רגעים קטעים שמקפלים בתוכם את הדרמה הענקית של העולם. במהלך השבוע אני מלקט אותם עם תמונות ומעלה לאינסטגרם. הנה מיטב הרגעים של השבוע, נקיים מפרשנות.

שמונה בבוקר
פותר תרגילים בחשבון
ילד בפיג'מה

—

נוסע למשרד
איפה שתמיד הפקק
רגל על הגז

—

שלט חוצות
עוד פרסומת לאירוע
שכבר לא יקרה

—

עשר בבוקר
בחניון של המשרד
מכונית אחת

—

מסדרון שומם
עדיין על התקרה
קישוטי פורים

—

בוקר של אביב
זקן בודד ברחוב
מריח פרח

—

עולה מעבר
לגדר החיה
צחוק ילדים

—

בבית הקפה
יושבים על הכיסאות
עוד כיסאות

—

תחת השמים
במרחק של שני מטרים
תפילת ערבית

—

פרחים בשדה
עננים חולפים מעל
הדסה עין כרם

שתי גרביים בודדות

By נעם גבע

On מרץ 29, 2020

In מחשבות על החיים, משפחה - זוגיות והורות, שיר עם פירוש

עדיין לחות
שתי גרביים בודדות
באטב אחד

הבשלה של שיר

במקור, השיר נכתב (וגם נשלח במייל השבועי) כך:

באטב אחד
שתי גרביים בודדות
שלי ושלך

הייקו טוב נכתב על רגע. רגע של תשומת לב מיוחדת, של הכרה והשראה. יחד עם התפיסה הזו באה מידי פעם גם תפיסה שהייקו טוב נכתב ברגע – שיחד עם הזיהוי של השיר במציאות עולות גם המילים המדויקות להביע את מלוא העומק שלו.

בחוויה שלי ברוב המקרים זה לא כך. לוקח לי זמן – משניות ועד דקות ארוכות לעבד את הרגע, לחשוב עליו מכמה זוויות בניסיון להבין מה ברגע משך את תשומת ליבי, מה בו בעצם שירי. ויש שירים שגם אחרי שהם נכתבו לא נחים בתודעה שלי, הרגע שבלב שלהם ממשיך למשוך אל תשומת ליבי. ואז אני ממשיך לבחון אותו ולהסתכל עליו, ולזקק ממנו את השירה.

השיר הזה הוא דוגמה קלאסית לאמירה של באשו ששיר טוב מגלה 7 מ 10 ושיר מצוין מגלה 5 מ 10. בגרסתו הראשונה השיר מתחיל באטב אחד, ומצביע בגאווה על מערכת היחסים שגלומה בגרביים. בשיר השני מערכת היחסים מוצנעת, מקופלת בתוך הגרביים הבודדות, והקשר ביניהם הופך להיות מרומז במציאות הפיזית של האטב.

השיר הופך משיר על זוגיות, לשיר על קשרים אנושיים באופן כללי.

באדום ליד איטליה

By נעם גבע

On מרץ 23, 2020

In חדשות בחמלה, טבע ותרבות, מחשבות על החיים

טבלת נתונים
באדום ליד איטליה
שש מאות חמישים ואחת

השיר הזה הוא דרמטי מאוד אבל באופן מאוד לא דרמטי. העומק שלו מתחבא דווקא בעובדה שהוא מפר באופן בוטה שניים מהכללים החשובים של ההייקו.

קודם כל הוא לא עומד בפני עצמו. רק בתוך ההקשר של התקופה אפשר להבין שהנתונים המדוברים הם נתוני קורונה, ורק מי שעוקב אחרי הנתונים מבין ששש מאות חמישים ואחת באדום הוא מספר המתים ביום אחד. היום.

השיר מצביע על זה שההקשר של התקופה הוא כל כך דרמטי שהוא נותן משמעות עמוקה להרבה מאוד פרטים קטנים ויום יומיים כמו שיעול, חנות סגורה וילדים בסלון.

דבר שני, שאולי בלט לחלק מכם, הוא החריגה, המאוד חריגה, ממבנה ההברות המסורתי של ההייקו – 5 / 7 / 5. בהתחלה כשכתבתי את השיר עיגלתי את המספר לשש מאות חמישים, בשביל להישאר קרוב יותר למבנה. אבל אז חשבתי על כך שמאחורי ה "ואחת" עומדים חיים של בן אדם אמיתי שהסתיימו היום, עומדת משפחה באבל, עומד צוות רפואי מותש פיזית ורגשית.

השורה האחרונה נמתחת הרבה מעבר לגבולות הז'אנר, כמו שאנחנו וכל העולם יוצאים וחורגים מהתבניות של החיים שלנו. ומה שנכון לנו נכון עוד יותר לאיטלקים, ועוד הרבה יותר לכל מי שיש לו קשר ישיר לכל אחד ואחד מהשש מאות חמישים ואחת מתים האלו.

וכאמור זה רק מהיום.
(אגב – אם תהיתם איפה עוקבים אחרי הנתונים – אז כאן)

סלון קטן / רגעי קורונה

By נעם גבע

On מרץ 22, 2020

In טבע ותרבות, משפחה - זוגיות והורות

ברק השמים
על רחבה שוממה
אולם אירועים

—

חוזר הביתה
עם עגלת שוק מלאה
רחובות ריקים

—

נעלי בית
נינוח על הספה
שיחת עבודה

—

בסלון קטן
ליד שולחן האוכל
כיסא משרדי

—

וואטסאפ של הגן
הזמנה ליום הולדת
קישור ל ZOOM

—

בשיחת ה ZOOM
הגננת מדברת
ילדים על mute

—

רצפת החדר
מכוסה צעצועים
סוף יום עבודה

—

שבת בעין כרם
כל המסעדות סגורות
רקפות פורחות

הייקו ביום – פעם ביום

למעט אחד אחד את כל השירים האלו העליתי כסטורי לאינטגרם בליווי תמונה מתאימה. אז אם אתם זורמים באינטסה אתם מוזמנים להיכנס ולראות – את ההייליטס. אבל אם אתם לא…

אני רוצה להזמין אתכם להצטרף לקבוצה בוואטספ שב אני אשתף את השירים עם התמונות – בתקווה שזה יהיה הייקו ביום. נראה לי שהתקופה הזו דורשת השראה במנות תכופות יותר.

אם זה מתאים לכם – מוזמנים להצטרף כאן >>
(זו רשימת תפוצה – אז אין בה חפירות – רק השירים, לכל היותר אחד ביום).

משחקים פנדמיק

By נעם גבע

On מרץ 15, 2020

In משפחה - זוגיות והורות

שישי בערב
משחקים פנדמיק
לבד בבית

פנדמיק. המילה הזו כנראה פרצה לחייכם בסערה בימים האחרונים, אבל בבית שלנו היא נשמעת כבר הרבה מאוד זמן, ובהקשר מאוד כיפי. עבורנו פנדמיק הוא משחק לוח קואופרטיבי, שבו כל השחקנים יחד צריכים למצוא תרופות ל 4 מגיפות שמאיימות על האנושות. זה משחק חכם ומגניב*.

אבל לשחק אותו לבד בזמן הכי חברותי בשבוע, כי מגיפה אמיתית משתוללת בחוץ ושולחת את כולנו להסתגר בבתים, זה איך לומר… הייקו. זה קצת גרם לי להרגיש פיון קטן על לוח גדול שבו השחקנים לומדים את הכללים תוך כדי תנועה.

אז אני מקווה שזה לא אומר שום דבר, אבל ביום שישי שיחקנו את המשחק בדרגת הקושי הכי גבוהה שלו, ושוב, על חודו של תור אחד, הפסדנו. בקיצור אם אתם בבית עם עוד לפחות אדם אחד, אז פאנדמיק זו דרך מעולה להתמודד עם הבידוד. יש גרסה בעברית, באנגלית ויש גם אונליין (שלא ניסיתי אף פעם).

כוכבית*

מה שמגניב באמת זה שלמשחק הזה יש גרסת LEGACY שהיא אחד המשחקים הכי טובים ומהנים ששיחקתי בחיים, ועליה כבר כתבתי (שיר שאני מאוד אוהב) בעבר. מה זה גרסת LEGACY? השיר וההסבר כאן.