כבר לא בידי
עוד לא בפח הגדול
שקית הזבל

בעלות (ownership) הוא מושג שמרתק אותי. איך קורה הפלא הזה שבו  אנחנו מרחיבים את הזהות שלנו בשביל לכלול משהו תחת ההגדרה "שלי"? אחד הדברים שמאוד בולטים לי בהקשר הזה הוא שאני חווה תחושת הקלה נפלאה כאשר אני הופך דברים מיותרים ל "לא שלי".

אז השיר הזה נכתב ברגע שבו ממש חוויתי איך באקט פשוט של זריקת זבל אני בעצם הופך את הפסולת שלי לפסולת של מישהו אחר, ומנסה לתפוס את הרגע שבו קורה הקסם הזה שנקרא העברת בעלות.