ביום הולדת
מעגל עוגה עוגה
37

זה לא חידה – מסיבת יום ההולדת שלי, שנחגגה איפה שחגגנו את ראש השנה*, עם אנשים שאת חלקם אני לא מכיר כללה גם ביצוע מרגש של עוגה עוגה.

השיר של מרקו
הלב רוצה אל אמא
חזרת הש"ץ

וגם זו חידה ולא בדיחה, זה תיאור של רגע מתפילת מוסף של ראש השנה שבו מישהו התחיל לשיר את השיר של מרקו וכל הקהל הצטרף אליו… מדהים כמה זה רלוונטי מול ארון קודש פתוח.

חולצה לבנה
קורע את התגית
כתמי שוקולד

וזו כן חידה (או יותר שאלה פתוחה) – למה בשביל להפוך את החולצה לשלי באמת אני צריך לקרוע ממנה משהו – ולמה היא מרגישה יותר שלי ככל שאני ממשיך לפגום בה? מה זה אומר על היחסים בין חדש והתחדשות?

החוט המקשר….

זה אולי קצת מביך ולפעמים קצת מלכלך – אבל זה מאוד מאוד מחייה להכניס קצת ילדותיות לתוך הרצינות של החיים.

—

*עוד מילה והזמנה

את ראש השנה (וגם את יום כיפור!) אנחנו עושים כבר כמה שנים בכפר האקולוגי של להקת המחול ורטיגו בקיבוץ נתיב הל"ה. הסטודיו למחול עם רצפת הפרקט הנפלאה שלו מוסב באופן זמני לבית כנסת שבו מתקיימות התפילות הכי עוצמתיות, משמעותיות ומרגשות שחוויתי בחיי. קשה לתאר את החוויה הזו במילים, או לפחות בקצת מילים, אבל השיר שהבאתי מביע משהו מהמתח היצירתי שהמרחב הזה מכיל בין מסגרת התפילה המסורתית – ובין תפילה אישית שיוצאת מהלב בכל דרך.

בקצת יותר מילים – הנה כתבה של אחת מהמשתתפות בראש השנה שפורסמה בסופ"ש בישראל היום.

בקיצור – אם אתם מחפשים מרחב משמעותי לחוות בו את יום כיפור וזה מסקרן אתכם – דברו איתי.