עולה מעל
אורות המייצג 
ירח מלא

בשנה שעברה כתבתי פוסט שמתאר מה זה מידברן, לפחות מנקודת המבט שלי – כולל מילון מושגים. השנה אני רוצה, דרך השירים לענות על השאלה למה מידברן? למה להשקיע כל כך הרבה מאמץ בשביל להגיע לעיר שעולה מהאבק וחוזרת אליו, ומה בעצם היחסים בין אורות המייצג שנדלקים לשבוע אחד ובין אור הירח שמאיר כל השנה – בין החוויה החד פעמית לשאר החיים. מתוך 60 השירים שכתבתי בששת ימי האירוע בחרתי את אלו שנוגעים במתח הזה ודרכם אנסה לחלוק קצת מהמשמעות של המידברן בכלל ועבורי.

שבע בבוקר
המסיבות במידברן
מתחדשות

אז התשובה הראשונה ללמה מידברן היא שזה פשוט אירוע כיף – מסיבה מעולה מבוקר עד בוקר. אבל במדינה הקטנה שלנו יש גם שכנים שצריך להתחשב בהם. בשנתיים האחרונות המידברן התקיים באזור ערד סמוך לכפרים בדואים ואחרי ששנה שעברה תושבי הכפרים התלוננו על הרעש בלילות, השנה קיום האירוע הותנה בשמירה על תקנות הרעש של המדינה – כלומר לא בין 23:00 ל 07:00 ובין 16:00-14:00. אתם יכולים לדמיין שהבשורה הזו התקבלה בהרבה אמוציות מצד הקהילה אבל בכל זאת המסיבות הגדולות הסתיימו ב 11 והפכו למסיבות קטנות ושקטות, שדעכו בשעות הקטנות. אבל בשבע בבוקר, למרות שעדיין ישנתי, שמחתי לשמוע שהמוזיקה חזרה ברגע שהיה מותר. זה שיעור טוב מאוד גם על כבוד לחוק וגם על נכונות למצות את החופש שניתן בתוכו.

אירוע משפחתי
מגיעים לבושים 
למידברן 

אחד מעשרת העקרונות של המידברן הוא ביטוי עצמי מוחלט (הצד השני שלו הוא הכללה מוחלטת) ובפשטות זה אומר שחלק מהעניין זה לבוא לאירוע ולהיות בו איך שבא לך. וזה מעלה שאלה גדולה – איך בא לי? איך אני רוצה לבטא את עצמי? איך הייתי מופיע בעולם אם באמת לא הייתי דופק חשבון?

זה כמובן לא מוגבל רק לבגדים, אבל ברמת הלבוש עבורי התשובה הזו קשורה בשילוב דברים מכובדים ותרבותיים עם דברים פרועים וטבעיים – במיוחד בהשראה של סגנון steampunk. המידברן מזכיר לי שיש מלא אפשרויות – וחלק מהן או מאפיינים שלהן אפשר גם ליישם ביומיום – כמו למשל חולצות צבעוניות או כובע עם נוצה. 

אאוטפיט של פיראט
הפס של התחתונים
טומי הילפיגר

פס התחתונים הממותג היה מאפיין שחזר בהרבה תלבושות ססגוניות שראיתי – ואהבתי אותו כי הוא מתנגש נפלא עם עקרון נוסף של האירוע – א-מסחריות. במידברן אין כסף ולא אמורים להיות בו מותגים ופרסומות. אבל הפס הזה שהציץ מתוך התלבושות היצירתיות הוא תזכורת כל האירוע הלא מסחרי מתקיים על תשתית מחסרתית לחלוטין והוא חלק מתרבות הצריכה. אבל הלוגו הזה מציץ בתמימות וללא שום כוונה מסחרית. ולכן הוא תזכורת לכמה מיוחד הוא המרחב של עיר שבה כל מה שיש הוא מתנות שנוצרו על ידי תושביה (עוד עיקרון של האירוע). 

בדרך לתור
של המחניודה
כנף על האש

—

שמיים שחורים
לייזרים לכוכבים
אבק ברוח

—

באמצע היום
מתערבבים באבק
צלילי אורקסטרה

ובאמת באירוע יש נתינה במגוון עצום של דרכים – החל מאוכל ושתייה דרך המגוון הנפלא של מייצגי האומנות שפזורים ברחבי האירוע ועד חוויות שונות ומגוונות. אז יש קאמפ מחניודה שמציע פעם ביום אוכל ברמה גבוהה – אבל את הכנף קיבלנו מקאמפ ליד שסתם הכין ארוחת ערב. ויש לייזרים וצדפה ענקית ורכה שאפשר לשבת בתוכה, וסאונה באמצע המדבר ועוד ועוד. השנה הגיעה לאירוע תזמורת שלמה של כלים קלאסיים שניגנה באירועים שונים כולל במסיבות עצומות בליווי מוזיקה אלקטרונית. השפע היצירתי הזה שמתקיים לשבוע בלבד גורם למידברן להרגיש לפעמים קצת כמו חלום, והופך אותו גם למקום נפלא להגשים חלומות – גם אם לרגע אחד.

אבא שלי
מנהל רומן
אני הסוד

השיר המצמרר הזה מקפל בתוכו שתי מתנות שאני ונטע הבאנו לאירוע- הראשונה היא שירי הייקו שחיברתי לאנשים על החוויות שהם חלקו איתנו ונטע כתבה להם יפה על נייר מכתבים מעוצב. השנייה היא שאלות עומק שמעסיקות אותנו שכתבנו על כרטיסים והצענו לאנשים לשלוף כהזמנה לשיחה. הדהים אותנו לראות איך אנשים נענו בפתיחות וכנות להזמנה הזו וכמה שיחות מרגשות נולדו ממנה. וגם אלו שתי תשובות לשאלה למה מידברן. אחת – כי לתת מעצמך זה יותר כיף מלקבל, ושתיים – האנשים המקסימים והלב הפתוח שפוגשים כמעט בכל מקום ובכל זמן.

מעל מסיבה
ירח עולה לאט
עם חלק חסר

אבל הרגע שאני הכי רוצה לזכור מהאירוע הוא לא רגע של שמחה, של קבלה או נתינה אלא דווקא רגע של בלבול. בערב האחרון של האירוע לקחתי זמן לטייל לבד בלי נטע ומהר מאוד נתקלתי חזיתית בשאלה – מה בעצם אני רוצה? שאלה שמרחפת תמיד מעל השפע העצום של האירוע. 

מה שמיוחד ברגע הזה הוא לא התשובה אלא הביטחון הגמור שלי שברגע שאני אדע מה אני רוצה הרצון הזה יתממש בצורה כזו או אחרת בעולם, גם אם בדרכים מפתיעות ולא צפויות. במידברן, יותר מכל מרחב אחר אני מרגיש משהו שדומה להשגחה – איכות שמאפשרת לי להיפתח לאפשרות שהעולם לא אדיש כלפי כפי שסיפרו לי בשיעורי הפיזיקה. זה לא משהו שאני רוצה להצדיק או להסביר, רק לתאר. כל הערב היה רצוף צירופי מקרים ואירועים רבי משמעות עבורי ובפרט הרגע הזה כשעמדתי מתחת לירח עם החסר שלו ושלי. הרגשתי איך יחד עם הבלבול, אני מחובר לעולם ולעצמי ומלא חיות ושמחה הרבה יותר מאשר ב"רגיל" שלי. ואת האיכות הזו אני לוקח איתי הביתה – עם תקווה להיזכר בה בכל פעם שאני מביט בירח. 

קיפול האוהל
חוזר אל המדבר
רוב האבק

–

ועוד מילה אחרונה – אני רוצה להגיד תודה לכל חברי וחברות הקאמפ "היום שאחרי" שקיבלנו אותנו בזרועות פתוחות והרימו בית מזמין ונעים בתוך הכאוס והאבק. אתם אדירים שאתם מביאים את הילדים שלכם למרחב הזה – אני בטוח שזה ממש משמעותי בהתפתחות שלהם כילדים ושלכם כאנשים וכהורים.

פירוק הקאמפ
על כפתור של מברגה
החץ אחורה