מול המון זועם
תחנת המשטרה
עולה באש
—
ספירה לאחור
אסטרונאוטים מול מסך
בחיבוק ידיים
באופן חריג, שני אירועים חדשותיים בארה"ב תפסו את תשומת ליבי השבוע – המהומות בעקבות המוות של גורג' פלוייד, והשיגור ההיסטורי של SpaceX. הצימוד שלהם באותו השבוע גורם לי לקרוא אותם כמעין הייקו גדול על מצבה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – הקפיצה אל החלל, סמל הקדמה והעתיד, עומדת בניגוד חד לאלימות כנגד אפרו-אמריקאים, מורשת היסטורית כאובה שאמריקה מתקשה להתנער ממנה.
בשני השירים נוכחת בעוצמה (גם אם בצורה מרומזת) האש. האם היא תרים ותיקח אותנו קדימה, או שהיא תשרוף ותצלק אותנו? כנראה שגם וגם.
כתיבת תגובה