נזהר לא לדרוך

נזהר לא לדרוך
על הלגו בחושך
פיית השיניים

שירי השיניים הנופלות של שחר הם ללא ספק הטובים של השבוע – והשיר הזה מעפיל על כולם.
כמו שברור לכם השיר מתבסס על נתק ואי התאמה בין השורה האחרונה לראשונה. הידע שלנו כמבוגרים על "האמת" לגבי פיית השיניים עוזר לנו לגשר על הפער הזה – (עם חיוך אני מניח).

אבל אם ניתן לעצמנו לשהות רגע בפער הזה (בחושך בין חתיכות הלגו) נוכל אולי למצוא בו את הקיום הקסום ועם זאת הממשי של הפיה בעולם של הילדים, וגם משהו מהאהבה של אבא שמביט בשדון הקטן והקסום שישן לו שנת ישרים חסרת שן.

(אה… וגם הלגו הפזור על הרצפה –(חתיכות קטנות שמהם מרכיבים יצירות נפלאות) מתכתב נהדר עם החתיכה של הגוף שנפלה והונחה בקפידה תחת הכרית.)