פוסט על לואיס סי קיי
נשים עונות בתגובות
גברים בפרטי

"אין מחילה מפמיניסטיות"

ככה כתב לי בפרטי חבר, בתגובה לפוסט על לואיס סי קיי שבו תמכתי בניסיון שלו לחזור להופיע. את התמיכה הזו נימקתי בזה שאני מעריך את ההתנצלות שלו, למרות שאני מודע לכך שהיא ממש לא מושלמת, ומבין את ומזדהה עם המחאה כנגדו.

בתגובות לפוסט בפייסבוק התנהל דיון, ברוח טובה בסך הכל, שבו כמה מידידותיי הביעו התנגדות לעמדה הזו, ולהייקו שכתבתי מציטוט מההופעה (שהמשמעות שלו כנראה אבדה קצת בתרגום).

הדיון ברף הסליחה היה מעניין, אבל מה שהפתיע וריתק אותי הוא דווקא הדיונים, שניהלתי בהודעות פרטיות עם שלושה מחברי. אחד אמר שלא תהיה מחילה, לא ללואיס ולא לי, השני אמר שהוא אוהב את מה שכתבתי אבל לא עושה לי לייק בגלל חשש מהנשים בסביבה שלו, והשלישי כתב (בוואטסאפ של החברים) שהוא חווה את "רמת הזהירות וההזדהות" שבה נכתב הפוסט כעמדה אליה נדחקתי בניגוד לרצוני וכהשתקה של שיח גברי.

להתייחס לכל תגובה בנפרד יהיה ארוך מידי (אני כן רק אגיד, שהזהירות וההזדהות הן לגמרי מרצוני), אבל כמשורר הייקו שמזהה אמיתות גדולות בפרטים קטנים, התגובות האלו לימדו אותי המון. שלושת הגברים אמרו לי בצורות שונות "זה מסוכן להתווכח עם פמיניסטיות", ולראייה הם אמרו את זה בפורמט שפמיניסטיות לא יוכלו לשמוע.

מה אני חושב על זה

זו כמובן לא פעם ראשונה שאני שומע את האמירה זו אבל התגובות גרמו לי לחשוד שהיא הרבה יותר רווחת ועמוקה משאני משער. וכבר הרבה ימים שאני הולך איתה ומנסה להבין מה אני חושב עליה ואיפה היא פוגשת אותי – והגעתי למסקנה שאני ממש לא מזדהה איתה. אבל גם ממש כן.

אני לא חושש משיח פמיניסטי פשוט כי אני פמיניסט, ולא רק בקטע של "ברור שלכולם מגיע שוויון זכויות (כי כולנו אותו סובייקט אוניברסאלי רציונאלי ועאלק מופשט ותכלס גברי אירו-צטנרי – מה??? שאלו אותי על ננסי הרסטוק).

ובכל זאת יש מקומות שבהם אני ממש מרגיש לא בנוח עם שיח פמיניסטי כי אני חווה אותו ככל כך אלים ואטום, ומרגיש שהוא יוצא כנגדי כגבר, לא משנה כמה פמיניסט אני אהיה.

והאמת שניסיתי לבאר את כל אחת מהעמדות האלו, באופן שיאפשר לגברים להבין טיפה יותר טוב נשים פמיניסטיות, ולנשים להבין טיפה יותר טוב גברים אנטי פמיניסטיים, כי זה מה שהכי הייתי רוצה כגבר פמיניסט. אבל זה אבל זה יצא לי ארוך ותיאורטי ומאוד לא הייקו.

אז בסוף אין לי אלא להודות שזו שיחה מאוד מורכבת, ומאוד טעונה רגשית, גם בשבילי. הלוואי והיא תוכל להתקיים, בלי פחד ובלי האשמות.

טיוטה של פוסט על
שיח מגדרי מורכב
כותב ומוחק