מלקט תותים

טיול בשכונה
שוכב באמצע הכביש
תות לבן מתוק

—

טיפות אדומות
זולגות במורד היד
עסיס תות שאמי

—

ליל קיץ קריר
לאורו של פנס ראש
מלקט תותים

—

אופטימיות קיומית

יש כמה דברים בעולם שעושים אותי אופטימי ברמה קיומית ואחד מהם זה עצי פרי (מהאחרים הם דשן ומטוסי ג'מבו…. אבל זה לזמן אחר). מדהים אותי לחשוב על השפע המתוק הזה שפשוט מופיע ומבקש מאיתנו רק להושיט יד לקטוף ולפעמים, כמו בשיר הראשון, אפילו זה לא.

לשמחתי הרבה אני גר בשכונה שופעת עצי פרי (שקד, שסק, תות ועוד) חלקם בשטחים פרטיים (כמו בחצר שלנו) אבל רבים בשטחים ציבוריים. אין שמח ממני להיענות לקריאה שלהם במשך כמה שבועות בשנה. אגב כל אחד מהשירים נכתב על עץ אחר.

מילה של פרשנות

זוכרים את השאלות האלה בפסיכומטרי שצריך לזהות את יחסים בין זוגות של אובייקטים ומה הזוג יוצא דופן. נגיד:

כפפה : יד
מכסה : סיר
שנ"ץ : משרד open space

יש שירי היקו שבהם אלמנטים שונים מאוד מקיימים מערכות יחסים דומה ביניהם. למשל על השיר האחרון אני חושב ככה:

לילה קריר : קיץ
ליקוט תותים : פנס ראש (כביטוי של הטכנולוגיה ובכלל של שליטת האדם בטבע)