אחת בלילה
כביש ריק ממכוניות
עומדים באדום
יהודים מאמינים, מאמינים שמעגל השנה היהודי הוא ביטוי לטבע העמוק של המציאות – שכל חודש וחג מביא לעולם איכויות ואנרגיה אחרת – בראש השנה יש אנרגיה של התחלה, בפסח יש במציאות עצמה שחרור.
תשעה באב, מביא לשיא את שלושת השבועות של אבלות על חורבן ירושלים והמקדש – וזו תקופה של "פורענות" בה אנשים מתחככים עם המצוקה, הסבל, והמשבר של העולם.
באופן אישי אני כן מחובר ללוח השנה היהודי, ומאמין שהוא מהווה הזמנה והזדמנות לתהליכים עמוקים מאוד ברמה האישית והתרבותית, אבל אני לא מאמין במציאות שלו ומידת האדיקות שלי לדרישות שלו משתנה מאוד.
ובכל זאת יוצא ש(גם)
השנה שלושת השבועות הייתה תקופה מורכבת בבית משפחת גבע – והפעם תשעה באב שחל אתמול
הידר לעשות.
כל ההקדמה הזו נדרשה בשביל להגיד שאת ההייקו הלכאורה בנאלי הזה
כתבתי מתוך מחשבה על הדברים שמקשים עלי / עלינו להתקדם בחיים וגם על הכוח של אמונה
קולקטיבית לעצב את המציאות הפרטית…
כתיבת תגובה