הזמנה בכתב
לראש השנה בכותל
שירותים בשוק
תגית: ראש השנה
השבוע במייל
ארבעה שירי הייקו
שקיבלתי במייל
—
אז כמו שבוודאי שמתם לב אני משתדל להקדים שירים למה שאני כותב עליהם (כי לעשות את יותר חשוב מ לדבר על) אבל הפעם אני (כמעט) חורג ממנהגי כי השירים שאני שולח הם לא שלי.
בשבוע שעבר קיבלתי תגובות כל כך מאירות עיניים לפרשנות שלי על הלוגו, וזה מילא אותי בהערכה והכרת תודה לכם, האנשים שקוראים את השירים, מושפעים מהם ולפעמים גם מגיבים.
ואז נזכרתי שבראש השנה ביקשתי מכם לכתוב שירים, והבטחתי לפרסם אותם. אז אני מודה שקיבלתי פחות תגובות ממה שקיוויתי – אבל את אלו שקיבלתי הגיע הזמן לפרסם!
—
ראשי כפוף
שוטף זר עלי סלק
ערב ראש השנה
ישי (העיון) צנעני בשיר קצת עצוב שאני קורא בו גם את התקווה של הברכה על הסלק בראש השנה – שיסתלקו אויבינו (או כל מה שמכופף את ראשנו).
—
מול חיוך רחב
שפתיים קפוצות בחימה
כף יד מושטת
—
אישרו לעבוד
מענה אוטומטי
אני בחופשה
אולגה אייזנברג
שהיא חברת אמת שלפני יותר משנה זרקה לי "נו… מה עם רשימת תפוצה?" וכך התחילה רשימת התפוצה של הייקו ביום. שני השירים האלו נבחרו מתוך השלל שאולגה שלחה לי כי הם מתכתבים זה עם זה נהדר (pun intended!)
—
בתיבת המייל
שיר שלא מתחרז
גם השבוע
יוני אלקינס
ידידי למילואים כתב לי הייקו שהסביר שההייקו פתח לו את היכולת להתחבר לשירה בלי חריזה. ניסינו יחד להבין איך זה מתבטא באופן קונקרטי ומתוך זה יצא השיר הזה על המייל השבועי.
—
תודה רבה לכל מי ששלח לי הייקו בתגובה למייל בראש השנה
תודה לכל מי ששלח לי אי פעם הייקו (אלו התגובות האהובות עלי), ולכל מי שקורא את השורות האלו. בעולם של תחרות אין סופית על קשב זו מתנה ענקית שאתם נותנים לי.
בערב החג
מחזור ראש השנה
כבד בידי
כבר בערך חודש וחצי שכל מה שאני עושה זה לתכנן ולעצב ולהריץ קמפיין ברשת לחגי תשרי של התנועה הרפורמית, אבל בכל זאת ראש השנה שלי תפס אותי קצת לא מוכן.
היו זמנים שנטע ואני התכוננו יחד לחגים, קראנו ולמדנו וכתבנו את התובנות שלנו בבלוג צנוע. אבל החיים זורמים וכרגע אני קצת רחוק מאוהלה של תורה ויותר קרוב לעולמות רוחניים עדינים, פשוטים ויום יומיים בני 17 הברות.
אז למרות שאני מבין מאוד את הכוח והיופי של המסורת היהודית ורוחש לה כבוד עצום, ולמרות שחגגנו את החג במרחב מאוד מיוחד שמאפשר חווית תפילה עמוקה כמו שלא מצאתי בשום מקום אחר, השנה בראש השנה ליוותה אותי השאלה המאוד ישראלית – איפה אני ממקם את עצמי ביחס ליהדות?
בואך יום כיפור
לובש בכיפור
מכנסיים עם כתמים
מראש השנה
ערב יום כיפור השאלה הזו עוד עומדת תלויה באוויר ואני לוקח אותה איתי עם קצת חשש לחוויה אינטנסיבית של צום ותפילה, בחג השני הכי אהוב עלי בשנה.
למה חשש? כי בשנה שעברה עברתי תהליך קשה של התפקחות ביחס לאהבה הזו. השיר למעלה הוא הפתיחה של הקטע המלא (והמרגש אם יורשה לי לומר) שכתבתי עליו – שאותו ניתן לקרוא כאן.
סגירת קצוות
אני לא רוצה להעמיס, אבל זרקתי פה כל מיני דברים שאולי מסקרנים חלק מכם…
אז אם מסקרן אתכם מהו אותו מקום מיוחד שבו אנחנו עושים את החגים – זהו הכפר האקלוגי של להקת המחול ורטיגו – על מה שקורה בו כתבתי בראש השנה לפני שנה.
ואם מעניין אתכם להבין איך חילונים חופרים ועמוקים כמו נטע ונעם מתחברים ליהדות, אז "בינות הזמנים"הבלוג שכתבנו עדיין באוויר ויש בו לא מעט רעיונות ותובנות די מעניינים (שוב אם יורשה לי לומר) כמו למשל פרשנות לכל אחת מהמילים של הווידוי – אשמנו בגדנו גזלנו…
שנה טובה וחתימה טובה
ביום הולדת
מעגל עוגה עוגה
37
זה לא חידה – מסיבת יום ההולדת שלי, שנחגגה איפה שחגגנו את ראש השנה*, עם אנשים שאת חלקם אני לא מכיר כללה גם ביצוע מרגש של עוגה עוגה.
השיר של מרקו
הלב רוצה אל אמא
חזרת הש"ץ
וגם זו חידה ולא בדיחה, זה תיאור של רגע מתפילת מוסף של ראש השנה שבו מישהו התחיל לשיר את השיר של מרקו וכל הקהל הצטרף אליו… מדהים כמה זה רלוונטי מול ארון קודש פתוח.
חולצה לבנה
קורע את התגית
כתמי שוקולד
וזו כן חידה (או יותר שאלה פתוחה) – למה בשביל להפוך את החולצה לשלי באמת אני צריך לקרוע ממנה משהו – ולמה היא מרגישה יותר שלי ככל שאני ממשיך לפגום בה? מה זה אומר על היחסים בין חדש והתחדשות?
החוט המקשר….
זה אולי קצת מביך ולפעמים קצת מלכלך – אבל זה מאוד מאוד מחייה להכניס קצת ילדותיות לתוך הרצינות של החיים.
—
*עוד מילה והזמנה
את ראש השנה (וגם את יום כיפור!) אנחנו עושים כבר כמה שנים בכפר האקולוגי של להקת המחול ורטיגו בקיבוץ נתיב הל"ה. הסטודיו למחול עם רצפת הפרקט הנפלאה שלו מוסב באופן זמני לבית כנסת שבו מתקיימות התפילות הכי עוצמתיות, משמעותיות ומרגשות שחוויתי בחיי. קשה לתאר את החוויה הזו במילים, או לפחות בקצת מילים, אבל השיר שהבאתי מביע משהו מהמתח היצירתי שהמרחב הזה מכיל בין מסגרת התפילה המסורתית – ובין תפילה אישית שיוצאת מהלב בכל דרך.
בקצת יותר מילים – הנה כתבה של אחת מהמשתתפות בראש השנה שפורסמה בסופ"ש בישראל היום.
בקיצור – אם אתם מחפשים מרחב משמעותי לחוות בו את יום כיפור וזה מסקרן אתכם – דברו איתי.