הייקו ביום
בעשירי בינואר
פעם שנייה
אם התחלתם כאן אז קוראים לי נעם גבע ואני כותב הייקו ביום מאז ינואר 2018. השיר הזה נכתב ב 2019 ומסכם שנה שלמה של כתיבה. התרגול הזה הפך עבורי את ההייקו לפריזמה שדרכה אני מתבונן וחווה את החיים. הייקו ביום הוא יותר מהכל מחיויבות לאמונה שאין יום שחולף שלא קרה בו דבר שראוי לשיר, שאין יום שהוא סתם. אם נרחיק לכת אין רגע שהוא סתם.
אז איך נראה העולם דרך משקפיים של הייקו? הנה כמה שירים וכמה הסברים:
אילוץ מוליד יצירתיות
חנות תחתונים
תחת תמונת דוגמנית
מוכרת זקנה
הייקו היא סוגת הכתיבה הקצרה בעולם אשר מוגדרת קודם כל על ידי המבנה של 17 הברות המחולקות ל 3 שורות על פי ספירה של 5/7/5. המבנה הזו הוא מאוד יפני מאוד ולא עובר תרגום טוב תרגום לשפות אחרות (הסבר מפורט אפשר למצוא בעמוד "מה זה הייקו" – ראו את הקישור הסוף)
אבל האילוץ מחייב תגובה יצירתית שלפעמים מפתיעה אפילו את היוצר . למשל בשיר למעלה כתבתי בהתחלה "מתחת תמונת דוגמנית" אבל זה יוצא 8 הברות. אז הורדתי את ה – מ', קראתי וצחקתי בקול רם.
בשנתיים הראשונות של הכתיבה השתדלתי מאוד להקפיד על המבנה. רק אחרי הרבה ניסיון, ובהשראת כותבי הייקו אחרים בעברית ובאנגלית, הכרתי בכך שברבה מאוד מקרים המבנה מכביד על המרחב הפשוט שהשיר שואף ליצור. אז היום אני מכוון אליו – ולרוב מפספס בהרבה או שתיים.
החיים כמשל
המים עולים
באמבטיה דלי ריק
מתהפך
כשראיתי את הדלי מתהפך באמבטיה זה גרם לי לחשוב על האופן שבו החיים הפכו אותי וגרמו לי להבין שלפעמים גם אני מלא ברעיונות ותיאוריות, ואיך כשאני נופל אני יכול להתמלא בחוויית חיים אמיתית – באמת שהיא הרבה יותר יציבה.
שירת הייקו אינה מטאפורית, היא לא משתמשת בדימויים כמו "אני הפוך" או "הוא מלא בעצמו", אלא משתדלת לתאר סיטואציה קונקרטית ופשוטה. אבל השפה היא סמלית וכל מילה נושאת בתוכה עולם שלם של משמעויות גם כאשר היא מתארת דבר קונקרטי. הדלי ריק, הפוך, מלא – וגם אנחנו חושבים על עצמנו כריקים, הפוכים ומלאים. כך שלפעמים דרך סיטואציות פשוטות וקטנות בחיים נוצר מפגש מעניין בין עלומות של סמלים – רגע שבו אנחנו יכולים להגיד, וואלה אני כמו הדלי הזה. אז החיים עצמם יוצרים שירה.
מה העניין
שחור על לבן
שלט מצביע ישר
לבית העלמין
שיר הייקו מתבסס לרוב על מתח פנימי. למשל בבסיס של השיר הזה עומד מתח בין שתי משמעויות של המושג "בית העלמין". הראשונה היא מקום סצפיפי וקונקרטי, השנייה היא בית עלמין כמשכנו של המוות, המקום שאליו מגיעים כאשר מתים. בעצם כל פעם שמישהו הולך לבית העלמין הוא לוקח חלק במציאות אנושית כללית. אפשר לומר שכולנו הולכים לבית העלמין כל הזמן.
אבל מה שבאמת עושה את השיר למעולה בעיני זה שני אלמנטים נוספים. החץ הישר והעבודה שהכל נכתב שחור על גבי לבן. השלט, שהוא כל כך ברור וישיר, נמצא במתח עם היחס של כולנו למוות שהוא כל כך מודחק, מושתק ומעומעם.
הרבה פעמים אנחנו מזהים שיש משהו מיוחד ברגע, כי הוא מצחיק או מפעיל אותנו באיזו דרך. אבל המסגרת המינימליסטית של ההייקו מחייבת אותנו לחפש את המהות של הרגע. מה מכל מה שקורה ברגע הזה הוא הדבר שמפעיל אותנו? הדבר הזה הוא שיוצר את המתח, והוא מה שיעשה את ההייקו. כשיש רק 3 שורות ו 17 הברות חייבים לזקק את מה שבאמת רלוונטי.
בפנים ובחוץ
נוסע לעיר
עומד מוקף אנשים
שנוסעים לעיר
אחת האמיתות שהתחדדו לי מאוד בעקבות הכתיבה היא עד כמה המציאות הקונקרטית מבטאת באופן חסר פשרות את המורכבות של העולמות הפנימיים שלנו כפרטים וכתרבות. פקק התנועה הוא שיקוף נהדר לתסכול שאנחנו מרגישים כשהרצון שלנו להיות חופשיים, נפרדים ומיוחדים נתקל במציאות של כמה אנו כבולים, תלויים ודומים.
כל מה שיש בעולם בחוץ הוא תוצר של הפנימיות, של הבחירות המודעות והלא מודעות שלנו.
לבחור שירה
שכר דירה עולה
אנחנו חותמים חוזה
עם עט של לייטריקס
לייטריקס היא החברה (המאוד מגניבה!) שבה עובדת אשתי נטע והמשכורת שלה היא זו שמאפשרת לנו לעמוד בעליית שכר הדירה.
מה שמיוחד בשיר הזה הוא שהוא למעשה נכתב פעמים. בפעם השנייה הוא נכתב בפורמט של הייקו ב 17 הבהרות. אבל בפעם הראשונה כתבתי אותו כאשר בחרתי את העט לחתום איתה את החוזה. החיפוש אחרי הרגעים השיריים הראה לי שאני יכול לא רק לתאר את הפואטיקה שלא החיים אלא אני גם חופשי לעשות את הבחירות שהופכות את החיים לפואטיים. זו אולי הדרגה העליונה של כתיבת הייקו.
לאן מכאן?
רוצים שהשירים החדשים יגיעו אליכם? – לקבל הייקו ביום >>
חדשים לעולם של ההייקו? אולי כדאי להתחיל עם מה זה הייקו? >>
רוצים להעמיק עוד ביחס העדין שבין הייקו ופרשנות? האצבע והירח – שירים ופרשנות >>
או אפשר פשוט להתחיל לקרוא את השירים:
לפי קטגוריות:
טבע ותרבות | מגדר וגבריות | משפחה – זוגיות והורות | בורגנות – עבודה וצרכנות | ישראליות ויהדות
שיר עם פירוש | מחשבות על החיים | שיר עם תמונה
או הנה כמה פוסטים אקראיים